דגי הסקטפגוס האדום הם דגי מים מליחים שמוצאם מהאיזור ההינדו – פאסיפי. יש להם יכולת לנוע ממקווי מים מתוקים למלוחים והם יעדיפו מים מליחים ואף מלוחים לחלוטין בבגרותם. הצבע האדום פחות נפוץ מהסקטפגוס הכסוף הרגיל, מה שהופך אותו לתוספת יפה וצבעונית באקווריום מליחים ייעודי – עם שותפים בעלי גודל דומה כמו סקטפגוסים אחרים, מונו, דגי טייגר ועוד.

אלו דגי להקה שישמחו מאד לחיות עם בני מינם בקבוצה (סביב 4 – 5 פרטים). שימו לב שבגלל הגודל הסופי שלהם, כדאי לגדל סקטפגוסים באקווריום של 200 ליטר לפחות, עם מרחב שחייה פתוח ומסלעה מגוונת, או גזעים. אין טעם לספק צמחייה מכיוון שהסקט יאכל אותה. ניתן לשתול צמחי פלסטיק בתוך כדים לעיצוב.

יש להקפיד על איכות המים – טרופיים (טמפ' 22 – 28 מעלות), מים קשים ומליחים (עם כף מלח ל 10 ליטר מים לפחות ורצוי אף יותר), פילטרציה חזקה וחמצון מתאים לדגים גדולים ומלכלכים. גדלו אותו עם דגים בגודל ואופי דומה לשלו כמו סקטפגוסים אחרים, אבו נפחות, ארצ'רים, מונו, ציקלידים אפריקניים רגועים יותר ועוד. שימו לב שגודל להקת הסקטפגוס תשפיע על הביטחון העצמי שלהם – ככל שיהיו לו יותר חברים הוא יהיה פחות תוקפני ויותר רגוע.

הפוסט סקטפגוס אדום הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מונו צהוב, או מונו ארג'נטוס, מגיע מקו החוף של אפריקה ואסיה. צורתו מזכירה מעט יהלום, בעל גוונים כסופים, עם שני פסים שחורים בקדמת גופו וסנפיר גב צהוב אופייני שהעניק לו את שמו.

הוא מגיע לגדלים נכבדים כשיש לו מקום, ומכיוון שמדובר בדג להקה, מומלץ לגדל אותו באקווריום של 200 ליטר ואף יותר מכך.

בדומה לדגי מים מליחים אחרים, מונו צעיר יגדל היטב במים מתוקים, אבל ככל שיתבגר יש להוסיף מלח גס למים ולהגביר את המליחות שלהם בהדרגה. מומלץ להוסיף לאקווריום חצץ ארגונייט (שמשמש למים מלוחים) כדי להגביר את קשיות המים. עיצוב האקווריום יכול להיות מורכב מצמחייה של מים מליחים, סלעים וכו'.

המונו מתרבה במי ים וקשה מאד להבדיל בין הזוויגים. על פי רוב, מגדלים אותם בחוות בים הפתוח (מוקפות ברשתות) ובלגונות סגורות. אנו מייבאים אותם בעיקר מסרי לנקה, שם יש לנו מגדל מיוחד שמספק לנו דגים איכותיים בעונות הרבייה.

המונו יאכל בשמחה מזון צמחי כמו אצות נורי, חסה וכו'. אפשר לגוון עם ארטמיה קפואה ומזון יבש איכותי, כמו אנין נו

הפוסט מונו צהוב הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

דג הארצ'ר מגיע מנהרות ואגמים קטנים באסיה. צורתו משולשת יחסית וצבעו כסוף ומבריק עם מספר כתמים שחורים וגב צהבהב.

לדגים אלו יש יכולת יוצאת מן הכלל לירוק מים על חרקים מעל פני המים, בדיוק מושלם. מרשימה עוד יותר היכולת שלהם לתקן את עיוות הראייה שנוצר כתוצאה ממעבר קרני האור מן האוויר אל תוך המים. ידוע לנו שדגים אלו יכולים לירוק למרחק של מטר וחצי!

האקווריום האידיאלי לדגי ארצ'ר, יהיה גדול, בנפחים של 200 – 300 ליטר, עם כיסוי הדוק, מכיוון שלדגים האלה יש נטייה לקפוץ החוצה. ספקו להם מספר רב של צמחים, אשר לא מכסים את פני המים ואפשרו להם מרחב שחייה גדול בחלק העליון של האקווריום.
כדאי להשאיר את פני המים באקווריום כמה ס"מ מתחת לחלק העליון כדי לאפשר להם מרחב מעל פני המים להתאמן בציד.

הם יחיו היטב גם במים מתוקים וגם במים מליחים.

קשה מאד להרבות דגי ארצ'ר בשבי וגם בארצות המוצא שלהם, מרבים אותם בטבע באיזורים מגודרים.

הם יאכלו מגוון של מזונות בשריים, כולל חרקים חיים, תולעים, מזון בשרי יבש ועוד.

שותפים אידיאליים לאקווריום: דגי מים מליחים כמו אבו נפחות, סקטפגוס, מונו, ארצ'רים נוספים ועוד.

הפוסט דג ארצ'ר הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

האבו נפחא הירוק הוא אחד הדגים היותר יפים שתוכלו לשים עליו יד. צבעו ירוק זרחני. המראה העגלגל האופייני לאבו נפחא והשחייה המיוחדת שלו הופכים אותו לתוספת מקסימה באקווריום. מוצאו מדרום מזרח אסיה, ובעיקר מהודו, בנגלדש, סרי לנקה, תאילנד ועוד.

אופיו האגרסיבי הופך אותו לשותף בעייתי לחלק גדול מהדגים ויש להתאים אותו בזהירות רבה לאקווריום שלכם. הוא תוקפני כלפי בני מינו וכלפי דגים איטיים או בעלי סנפירים גדולים באקווריום. באקווריום גדול מספיק (מעל 200 ליטר) אפשר לשכן אותו עם דגים עמידים אחרים כמו סקטפגוסים, שפמנונים, מונו וציקלידים מסויימים.

בדומה למיני דגי מים מליחים אחרים, זקוק האבו נפחא לתוספת מלח רצינית לאקווריום שלו – כף לכל 10 ליטר מים לפחות ורצוי אף יותר. הוא יסתדר היטב גם בתנאי מים מלוחים לחלוטין. יש לדאוג למרחב שחייה גדול באקווריום ולרהט אותו היטב עם גזעים, סלעים ומקומות מסתור רבים. בשל רגישות רבה של האבו נפחא לתנאי המים, מומלץ לבצע החלפות מים תדירות ולא להסתמך רק על הפילטרציה.

האבו נפחא יאכל בשמחה מגוון רחב של חלזונות, תולעי דם ומזונות בשריים קפואים. רצוי לאפשר לו לנשנש פה ושם רכיכות משוריינות: שיני הדג צומחות כל חייו וחיכוך שלהן בשיריון או בקליפה של סרטנים, חלזונות וצדפות, יאפשר לו לשמור על אורך סביר שלהן.

הפוסט אבו נפחא ירוק הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

הטייגר פיש הוא דג מהמם ולא נפוץ במיוחד, עם פסים שחורים, גוף רחב המזכיר עלה בצורתו, ותת גוונים מוזהבים/אדמדמים המוסיפים לו המון יופי ומראה בלתי רגיל. זהו דג מים מליחים, טורף, שיסתדר היטב עם פרטנרים סמי – אגרסיביים.

את האקווריום (רצוי אקווריום של 250 ליטר ומעלה) יש לעצב עם סלעים וחצץ גס. המים צריכים להיות מליחים, נקיים מאד ויש לבצע החלפות מים מרובות כדי לשמור על איכותם. ניתן להוסיף צמחים קשוחים כמו אנוביה ננה שמתחתיהם הטייגר אוהב להסתתר.

קחו בחשבון שהטייגר פיש מגיע לגדלים מרשימים בבגרותו. הוא עלול להיות אגרסיבי כלפי בני מינו, לכן עדיף להחזיקו עם דגים שונים בגודל דומה. דגים קטנים יותר ייטרפו.

הטייגר גדל לאט, וחי עד 10 שנים בטיפול נכון והשגחה טובה. הוא יקבל בברכה מזונות בשריים כמו תולעי דם קפואות וחיות, דגים, שרימפסים, צדפות ועוד.

הפוסט טייגר פיש סיאמי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

סקטפגוס כסוף הוא דג מים מליחים גדול ועמיד שיסתדר היטב גם באקווריום עם ציקלידים אפריקניים תוקפניים או אפילו עם ציקלידים אמריקניים גדולים. דג זה דורש תוספת מלח באקווריום ככל שהוא מתבגר.

ספקו לסקטפגוס אקווריום גדול יחסית (200 ליטר ומעלה), עם מרחב שחייה פתוח ומסלעה מגוונת, או גזעים. אין טעם לספק צמחייה מכיוון שהסקט יאכל אותה. ניתן לשתול צמחי פלסטיק בתוך כדים לעיצוב.

הסקטפגוס עלול להיות טריטוריאלי כלפי בני מינו. כדי להתגבר על הבעייה, דאגו שהוא יהיה עם מספר סקטים נוספים באקווריום (כ – 4 – 5 פרטים לפחות). הם יסתדרו היטב עם דגי מונו, שדורשים תנאי מים דומים. הימנעו מגידולם עם דגים עדינים שלהם הם עלולים להציק.

סקטים צעירים גדלים במים מתוקים וככל שהם מתבגרים, הם זקוקים לתוספת של מלח למים. סקטפגוסים בוגרים יחיו גם באקווריום מים מלוחים. הם אוכלי כל ויש לדאוג לספק להם מזונות מגוונים, החל באנין נון, דרך מזונות בשריים כמו תולעי דם וכלה באצות ובחסה.

הפוסט סקטפגוס סילבר הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.