הדג שמוכר בארץ בשם מורנה תאילנדית או צלופח תאילנדי הוא לא סתם עוד דג מיוחד – אלא Gymnothorax tile, מין אמיתי ממשפחת המורנות שמצליח לשרוד תקופות מסוימות במים מתוקים. למרות שהכינוי עלול להטעות, מדובר בדג מים מליחים שמושך תשומת לב רבה בזכות מראהו המיוחד והתנהגותו השקטה אך הטורפנית. חובבי אקווריומים המחפשים דגים טורפים או דגים מיוחדים באמת – נמשכים לעיתים למחלקת המיוחדים של חוות דג הזהב, שם ניתן למצוא גם את המורנה התאילנדית במלאי משתנה.

מוצא ותנאי מחיה טבעיים

המורנה התאילנדית נפוצה בטבע באזורים טרופיים בדרום-מזרח אסיה, בעיקר בתאילנד, סרי לנקה ואינדונזיה. היא שוכנת במים מליחים – אזורי חיבור בין נהרות לים, שפכי נחלים, לגונות ושדות אורז מוצפים. למרות שהיא מסוגלת לשרוד תקופה מסוימת במים מתוקים, הסביבה הטבעית שלה כוללת רמות מליחות משתנות – והדבר קריטי לבריאותה לטווח הארוך. היא נוהגת להתחבא בין סלעים, שורשים ומחילות בקרקעית, ומשם היא מגיחה לציד בעיקר בשעות החשיכה.

מראה חיצוני וזיהוי

למורנה התאילנדית מראה דרמטי שלא ניתן להתעלם ממנו: גוף ארוך מאוד, דמוי נחש, בגוון חום-זהוב או חום כהה עם כתמים בהירים לא סימטריים. עור הדג חלק וללא קשקשים, והראש מאורך עם עיניים בולטות ושיניים קטנות אך חדות. הדג יכול להגיע לאורך של 30–60 ס"מ באקווריום, ובתנאים מיטביים אף ליותר. לעיתים קרובות חובבים מזהים אותו בטעות כצלופח מים מתוקים, אך זהו מין שונה לחלוטין – גם מבחינת מבנה וגם מבחינת דרישות סביבתיות.

התנהגות באקווריום ודרישות גידול

המורנה התאילנדית היא דג שקט יחסית אך עם נטייה ברורה לטרוף דגים קטנים שנכנסים לתחום המחיה שלה. היא שוכנת לרוב בקרקעית האקווריום, נוהגת להתחבא במערות, צינורות או בין סלעים, ופעילה בעיקר בשעות החשכה. חשוב להקצות לה אקווריום עם מכסה הרמטי, שכן היא יודעת לטפס ולברוח. הדרישה הקריטית ביותר היא מליחות מדורגת – מים מתוקים בלבד אינם מתאימים לאורך זמן, ויש לשלב מלח ימי איכותי בהתייעצות עם צוות מקצועי. מערכת סינון חזקה ומקומות מסתור חיוניים לרווחתה.

שותפים לאקווריום

בעת בחירת שותפים למורנה התאילנדית, חשוב להבין שמדובר בדג טורף עם יצר ציד מפותח. לכן, אין לשלב עמה דגים קטנים או איטיים שיכולים להפוך לטרף. השותפים המתאימים ביותר יהיו דגים חזקים, גדולים ומהירים יחסית, שגם הם מתאימים לסביבת מים מליחים. יש להימנע מדגים אגרסיביים מדי, כדי לא ליצור חיכוך מיותר. מומלץ לשלב אותה באקווריום ייעודי לדגים טורפים או לאקווריום מיוחד למינים מליחים – וכמובן לקבל ייעוץ אישי ממומחי חוות דג הזהב לפני הרכישה.

תחזוקה שוטפת ובריאות

המורנה התאילנדית דורשת תחזוקה קפדנית ואינה מתאימה למגדלים מתחילים. איכות המים חייבת להיות גבוהה ויציבה, עם סינון עוצמתי, ניטור רמות אמוניה, והוספה מדורגת של מלח ימי איכותי כדי לשמר תנאי מים מליחים. יש לוודא שהאקווריום סגור היטב – הדג עלול לברוח דרך פתחים מפתיעים. טמפרטורת המים צריכה להישמר בין 24–28 מעלות. תחזוקה שוטפת, ניקוי מצע, והחלפות מים מבוקרות יסייעו למנוע מחלות נפוצות ולשמור על הדג בריא לאורך זמן. תזונה איכותית, תנאים יציבים ושקט סביבתי הם המפתח להצלחת הגידול.

תזונה

מורנה תאילנדית היא דג קרניבור מובהק, והיא אינה מזהה מזון יבש כמזון. ההזנה צריכה להתבסס על תולעי דם, שרימפס קפוא, חתיכות דג, תולעים אדומות ולעיתים גם דגיגים חיים (בזהירות ובביקורת). תדירות האכלה מומלצת – 2–3 פעמים בשבוע, עם מנות קטנות שלא מזהמות את המים. מומלץ להימנע ממזון חי שמגיע ממקורות לא ידועים. אנין נון יכול להשתלב כתוסף חיזוק איכותי, בשילוב עם מזון טבעי עשיר. דג מוזן היטב יהיה רגוע, עמיד יותר ולא ינסה לצוד שותפים לאקווריום.

למי הדג הזה מתאים ולמי לא

המורנה התאילנדית אינה דג לכל אחד. היא מיועדת לחובבי אקווריומים מנוסים שמכירים היטב את עולם המים המליחים ויודעים להתמודד עם תחזוקה תובענית, האכלה ייעודית, ושותפים מתאימים. היא לא מתאימה לאקווריום קהילתי רגיל, לא לחובבים מתחילים, ולא למי שמחפש דג \"שקט\" לתצפית בלבד. עם זאת, למי שמחפש דג מיוחד באמת, בעל מראה יוצא דופן והתנהגות מרתקת – המורנה התאילנדית היא חוויה אמיתית. מומלץ לפנות אלינו להתייעצות אישית דרך דף יצירת הקשר של חוות דג הזהב או בטלפון 09-7660195 ונשמח לעזור.

הפוסט מורנה תאילנדית הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

הכירו את מונודאקטילוס סבאה (Monodactylus sebae) – אחד הדגים המרשימים והייחודיים ביותר שניתן לגדל באקווריום מים מליחים. בצורתו הדיסקית, צבעו הכסוף-מבריק והפסים השחורים שחוצים את גופו, הסבאה מזכיר דגי ים טרופיים אך מותאם לחיים בין מים מתוקים למים מלוחים. זהו דג להקה פעיל, רגוע יחסית, שמעניק לאקווריום נוכחות אלגנטית ומלאת תנועה. בזכות ההתנהגות החברתית שלו והיכולת להסתגל לתנאים משתנים, הוא הפך לאחד הלהיטים בקרב מגדלי דגים למים מליחים ולמי שמחפש חוויה קצת אחרת מעבר לאקווריום הסטנדרטי של מים מתוקים.

למונודאקטילוס סבאה מבנה גוף שטוח ועגול המזכיר דיסק, עם סנפירים ארוכים שנותנים לו מראה אלגנטי ומיוחד. צבעו הבוהק בגוון כסף מבריק משתלב עם שלושה פסים שחורים בולטים, העוברים לאורך הגוף – אחד דרך העין, אחד מאחורי הזימים ואחד נוסף קרוב לזנב. סנפיר הזנב עצמו נצבע לרוב בצהוב או ירוק בהיר, ומוסיף לדג נוכחות מרהיבה באקווריום. הסבאה מתאפיין באופי שקט ונינוח, משתלב היטב עם סביבתו ונוטה לשחות באופן חלק, סימטרי וזורם, במיוחד כאשר הוא חלק מקבוצת דגים דומה.

מונודאקטילוס סבאה הוא דג להקה מובהק, ולכן מומלץ לגדל אותו בקבוצות של לפחות 4–5 פרטים כדי לאפשר לו התנהגות טבעית ובריאה. כאשר הוא שוחה יחד עם בני מינו, הוא רגוע יותר, פעיל, ומפגין תנועה קבוצתית מרהיבה. הוא איננו תוקפני, אך באקווריום קטן או ללא ליווי קבוצתי, עלול להפגין סימני לחץ או דומיננטיות מול דגים אחרים. מתאים לשילוב עם דגים נוספים החיים במים מליחים, כמו סקאטים, דגי ארצ'ר, ואפילו מונו צהוב, בתנאי שיש מספיק מקום לכולם. חשוב להימנע משילוב עם דגים קטנים במיוחד שעלולים להיתפס כטרף.

כדי לשמור על בריאותו של מונודאקטילוס סבאה, חשוב לגדל אותו באקווריום מים מליחים עם מליחות של 1.005 עד 1.025 (SG), תוך שימוש במלח ימי ייעודי. נפח האקווריום המומלץ הוא לפחות 250 ליטר עבור קבוצת דגים, על מנת לאפשר להם מרחב שחייה מספק. הסבאה אוהב לשחות באזורים פתוחים, ולכן מומלץ לעצב את האקווריום כך שיישאר מרכז פנוי, עם צמחייה עמידה בצדדים וסלעים נמוכים. הטמפרטורה האידיאלית היא 24–28 מעלות, וה-pH צריך לנוע בין 7.5 ל-8.5. יש להקפיד על מערכת סינון חזקה ותחזוקה סדירה של איכות המים.

מונודאקטילוס סבאה הוא דג אוכל כל שנהנה ממגוון רחב של מזונות – פתיתים, גרגרים, מזון קפוא כמו ארטמיה וקריל, ולעיתים גם ירקות מאודים. אצלנו בחווה, אנחנו ממליצים להאכיל אותו במזון אנין נון – מזון ייעודי איכותי שפותח במיוחד עבור דגי נוי, ומיוצר כאן בחוות דג הזהב. מדובר בתערובת מאוזנת התורמת לבריאותו, לצבעיו ולחיוניותו של הדג. רבייה באקווריום נדירה, ודורשת תנאים מורכבים שאינם מתקיימים בדרך כלל בגידול ביתי.

רוצים לגלות עוד על דגים למים מליחים ואיך לגדל אותם בצורה הנכונה והמרשימה ביותר? עקבו אחרינו ברשתות החברתיות ולמדו מהניסיון של הצוות המקצועי שלנו. באתר החווה תמצאו מדריכים, טיפים, מידע על דגים ייחודיים ואפשרות להזמין מוצרים ישירות מהחווה. מוזמנים ליצור קשר דרך האתר או להתקשר לטלפון 09-7660195 – נשמח לעזור לכם להקים אקווריום ברמה אחרת.

הפוסט מונו סיבאה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

האבונפחא ספרה 8, או בשמה המדעי Tetraodon biocellatus, היא אחת מדגי הנוי המרתקים ביותר שאפשר לגדל באקווריומים ביתיים. מקורו של דג זה באסיה, בעיקר במלזיה, אינדונזיה ותאילנד, והוא מתאפיין במראה ייחודי הכולל סימני "ספרה 8" על גבו בגוון צהוב-זהוב על רקע חום. לצד מראהו המרשים, מדובר בדג אינטליגנטי מאוד, המסוגל לזהות את בעליו ולהפגין התנהגות סקרנית ופעילה. עם זאת, מדובר בדג המתאים בעיקר למגדלים מנוסים בשל דרישותיו המיוחדות.

האבונפחא שייך למשפחת הנפוחתיים (Tetraodontidae), משפחה הידועה ברעילותה. גוף הדג מכיל רעל חזק, וריר שמכסה את עורו מסוכן אף הוא. לכן, יש לנהוג בזהירות רבה בעת הטיפול בו ואין לגעת בו בידיים חשופות. דגי אבונפחא ידועים ביכולת הייחודית שלהם להתנפח בעת איום, אך חשוב להימנע ממצבים בהם הדג יינפח באוויר, כיוון שהתהליך עלול להזיק לבריאותו.

תנאי גידול

כדי לגדל אבונפחא ספרה 8 באקווריום ביתי, יש צורך בתנאים מדויקים ובשמירה קפדנית על איכות המים. מומלץ לגדל את הדג באקווריום בנפח של לפחות 50 ליטר לדג יחיד, אך נפח של 130 ליטר ומעלה יהיה אידיאלי במיוחד אם מתכננים לשלב דגים נוספים מאותו הזן. האקווריום צריך לכלול מקומות מסתור מגוונים כמו קוקוסים, גזעים, צמחים טבעיים או מלאכותיים ודקורציות נוספות, לצד מרחב שחייה נרחב שיתאים לאופיו הפעיל.

האקווריום צריך להיות מצויד במצע חולי, שכן האבונפחא נוטה לחפש מזון בתחתית ולעיתים להשתפשף במצע. חצץ חד עלול לגרום לפציעות בגופו הרגיש. טמפרטורת המים האידיאלית היא 23–27 מעלות צלזיוס, עם חומציות בטווח של 8. זהו דג אקווריום מים מליחים והוא זקוק למים מליחים, בהם המליחות המים תישמר בטווח של 1.012–1.015. המליחות עוזרת בשמירה על בריאות הדג ומונעת מחלות נפוצות.

אחת הדרישות החשובות ביותר היא תחזוקה שוטפת של האקווריום. יש לבצע החלפות מים שבועיות של 30–35 אחוז ולהקפיד על ניקוי רפש כדי למנוע הידרדרות בערכי המים. האבונפחא רגיש מאוד לתנאי מים ירודים, ושמירה על סביבה נקייה ויציבה היא הכרחית לבריאותו.

תזונה וטיפול בשיניים

האבונפחא הוא טורף טבעי וניזון בעיקר ממזון בשרי. בתפריטו ניתן לכלול חלזונות, סרטנים, שרימפסים ותולעים חיות. דג זה זקוק גם למזון קשה כדי לשחוק את שיניו הגדלות באופן מתמיד. שיניים אלו, הדומות למקור, יכולות לגרום לבעיות חמורות אם אינן נשחקות כראוי. לכן, מומלץ להאכיל את האבונפחא בחלזונות קטנים ושלמים לפחות פעמיים בשבוע.

תדירות ההאכלה המומלצת היא 2–3 פעמים ביום, במנות קטנות ומגוונות. ניתן לשלב גם מזון קפוא כמו ארטמיה ותולעי דם, אך חשוב להימנע מהאכלת יתר שעלולה לזהם את המים ולהשפיע על בריאות הדג.

התנהגות ודגשים מיוחדים

האבונפחא ספרה 8 ידוע בהתנהגותו המיוחדת. מדובר בדג אינטליגנטי מאוד, המסוגל לזהות את בעליו ונוטה להתרגש בנוכחותו. עם זאת, הוא דג תוקפני במידה, הנוטה לנשוך סנפירים של דגים אחרים ואף לצוד דגים קטנים או חסרי חוליות ניידים. בשל כך, מומלץ לגדלו באקווריום ייעודי בלבד ולא באקווריום קהילתי רגיל.

שותפים מתאימים:

• אבונפחאות אחרות: ניתן לשלב את האבונפחא ספרה 8 עם בני מינה באקווריום גדול. כמו כן, מגדלים מנוסים יכולים לשלב עם אבונפחא ירוקה מנוקדת (Tetraodon nigroviridis) בתנאי שהאקווריום מרווח מספיק ויש מקומות מסתור רבים.
• מונו וסקטפגוסים: במים מליחים, ניתן לשלב את האבונפחא עם דגים כמו מונו, סקטפגוסים ודגים אחרים המותאמים למים מליחים. חשוב לוודא שהדגים המשותפים מהירים מספיק ולא בעלי סנפירים ארוכים.
• דגי קהילה מליחים: דגים כמו גובי דבורה (Brachygobius), מונו (Monodactylus) וצ'נדה (Chanda ranga) יכולים להשתלב, בתנאי שהמליחות נשמרת ושהאקווריום גדול דיו.

יש להימנע משילוב של:

• דגים קטנים מאוד או חסרי חוליות ניידים כמו חלזונות ושרימפסים, שייהפכו במהרה למזון קל.
• דגים איטיים או בעלי סנפירים ארוכים כמו גופים ובטות, שיסבלו מתוקפנות האבונפחא.

מגדלים מנוסים: במקרים של אקווריום מרווח (מעל 200 ליטר) ותכנון מדויק, ניתן לשלב מספר זנים יחד בתנאי מליחות וערכי מים אופטימליים.

רבייה

הרבייה של האבונפחא ספרה 8 באקווריום הביתי אפשרית אך מורכבת ודורשת תנאים אופטימליים. הנקבה מטילה את ביציה על משטח חלק או לאחר חפירת בור במצע החולי. הזכר שומר על הביצים במשך כשבוע, עד בקיעת הדגיגים. הדגיגים ניזונים מארטמיה מובקעת ותולעים קטנות. תהליך זה נדיר באקווריומים ביתיים ודורש ניסיון רב מצד המגדל.

זהירות בעת טיפול

אבונפחא ספרה 8 מכיל רעל חזק בגופו ובריר שמכסה אותו, ולכן יש להימנע ממגע ישיר עימו בידיים חשופות. כמו כן, אסור להוציאו מהמים, כיוון שהתנפחותו באוויר עלולה לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך.

לסיכום

האבונפחא ספרה 8 הוא דג ייחודי ומרתק, שמוסיף צבע וחיים לכל אקווריום בו הוא שוכן. עם זאת, מדובר בדג שדורש טיפול קפדני ותנאים מדויקים, ולכן מתאים בעיקר למגדלים מנוסים. התנהגותו האינטליגנטית, מראהו הייחודי ואופיו הסקרן הופכים אותו לחיית מחמד מימית בלתי רגילה.

אם אתם מחפשים אתגר מרתק ומוכנים להשקיע בתנאי גידול איכותיים, האבונפחא ספרה 8 עשויה להיות הבחירה המושלמת עבורכם. למידע נוסף, ייעוץ אישי ורכישת דגים ייחודיים, בקרו באתר חוות דג הזהב: www.daghazahav.co.il או צרו קשר בטלפון 09-7660195. חוות דג הזהב – מגשימים חלומות באקווריום ובבריכה.

הפוסט אבו נפחא סימן 8 הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

דגי הסקטפגוס האדום הם דגי מים מליחים שמוצאם מהאיזור ההינדו – פאסיפי. יש להם יכולת לנוע ממקווי מים מתוקים למלוחים והם יעדיפו מים מליחים ואף מלוחים לחלוטין בבגרותם. הצבע האדום פחות נפוץ מהסקטפגוס הכסוף הרגיל, מה שהופך אותו לתוספת יפה וצבעונית באקווריום מליחים ייעודי – עם שותפים בעלי גודל דומה כמו סקטפגוסים אחרים, מונו, דגי טייגר ועוד.

אלו דגי להקה שישמחו מאד לחיות עם בני מינם בקבוצה (סביב 4 – 5 פרטים). שימו לב שבגלל הגודל הסופי שלהם, כדאי לגדל סקטפגוסים באקווריום של 200 ליטר לפחות, עם מרחב שחייה פתוח ומסלעה מגוונת, או גזעים. אין טעם לספק צמחייה מכיוון שהסקט יאכל אותה. ניתן לשתול צמחי פלסטיק בתוך כדים לעיצוב.

יש להקפיד על איכות המים – טרופיים (טמפ' 22 – 28 מעלות), מים קשים ומליחים (עם כף מלח ל 10 ליטר מים לפחות ורצוי אף יותר), פילטרציה חזקה וחמצון מתאים לדגים גדולים ומלכלכים. גדלו אותו עם דגים בגודל ואופי דומה לשלו כמו סקטפגוסים אחרים, אבו נפחות, ארצ'רים, מונו, ציקלידים אפריקניים רגועים יותר ועוד. שימו לב שגודל להקת הסקטפגוס תשפיע על הביטחון העצמי שלהם – ככל שיהיו לו יותר חברים הוא יהיה פחות תוקפני ויותר רגוע.

הפוסט סקטפגוס אדום הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מונו צהוב, או מונו ארג'נטוס, מגיע מקו החוף של אפריקה ואסיה. צורתו מזכירה מעט יהלום, בעל גוונים כסופים, עם שני פסים שחורים בקדמת גופו וסנפיר גב צהוב אופייני שהעניק לו את שמו.

הוא מגיע לגדלים נכבדים כשיש לו מקום, ומכיוון שמדובר בדג להקה, מומלץ לגדל אותו באקווריום של 200 ליטר ואף יותר מכך.

בדומה לדגי מים מליחים אחרים, מונו צעיר יגדל היטב במים מתוקים, אבל ככל שיתבגר יש להוסיף מלח גס למים ולהגביר את המליחות שלהם בהדרגה. מומלץ להוסיף לאקווריום חצץ ארגונייט (שמשמש למים מלוחים) כדי להגביר את קשיות המים. עיצוב האקווריום יכול להיות מורכב מצמחייה של מים מליחים, סלעים וכו'.

המונו מתרבה במי ים וקשה מאד להבדיל בין הזוויגים. על פי רוב, מגדלים אותם בחוות בים הפתוח (מוקפות ברשתות) ובלגונות סגורות. אנו מייבאים אותם בעיקר מסרי לנקה, שם יש לנו מגדל מיוחד שמספק לנו דגים איכותיים בעונות הרבייה.

המונו יאכל בשמחה מזון צמחי כמו אצות נורי, חסה וכו'. אפשר לגוון עם ארטמיה קפואה ומזון יבש איכותי, כמו אנין נו

הפוסט מונו צהוב הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

דג ארצ'ר, המוכר גם כצלף מפוספס, הוא דג מים מליחים ייחודי. מוצאו בנהרות ואגמים קטנים ברחבי אסיה. הוא ידוע ביכולתו "לירות" סילוני מים כדי להפיל חרקים מעל פני השטח. התכונה הזו הופכת אותו לאחד הדגים המרתקים ביותר לחובבי אקווריומים. צבעו כסוף ובוהק, עליו כתמים שחורים וגב צהבהב. בקטגוריית דגי מים מליחים בחוות דג הזהב תמצאו דגים נוספים שמתאימים לשילוב עם דג ארצ'ר.

יכולת היריקה – צייד מעל פני המים

הוא מצטיין בירי סילוני מים מדויקים. הוא מתביית על חרק מעל פני המים ויורה אליו זרם שמפיל אותו ישירות אל פיו. הראייה שלו מתקנת עיוותי אור שנוצרים במעבר בין אוויר למים. יכולת זו נדירה בעולם החי. דג ארצ'ר מצליח לפגוע גם במרחק של יותר ממטר וחצי.
 

מראה חיצוני וגודל

גופו של דג ארצ'ר משולש ושטוח מהצדדים, מה שמאפשר לו תנועה זריזה במים. צבעו הכללי כסוף ומבריק, ועליו כתמים שחורים בולטים. גבו נוטה לגוון צהוב ומוסיף ניגודיות מרשימה. בטבע הוא עשוי להגיע לאורך של כ־20 ס"מ. באקווריום הגודל לרוב קטן יותר, סביב 12–15 ס"מ. המראה הייחודי וההתנהגות המרתקת הופכים אותו לאטרקציה מרכזית בכל אקווריום.
 

תנאי גידול באקווריום

כדי לגדל דג ארצ'ר היטב דרוש אקווריום גדול בנפח 200–300 ליטר. חשוב לסגור את המיכל בכיסוי אטום, משום שלדג יש נטייה לקפוץ החוצה. הוא חי גם במים מתוקים וגם במים מליחים, אך סביבה מליחה מתונה בריאה עבורו יותר. רצוי להשאיר מרווח של כמה ס"מ מעל פני המים, כדי שיוכל להתאמן בציד. צמחייה מומלצת לאקווריום, כל עוד אינה מכסה את כל פני השטח. כך יישאר מרחב שחייה בחלק העליון.
 

התנהגות ושותפים מתאימים

דג ארצ'ר פעיל מאוד ושוחה בעיקר בשכבות העליונות. הוא מסתדר עם דגים בינוניים וגדולים, במיוחד במים מליחים. שותפים טובים יכולים להיות אבו נפחא סימן 8, אבו נפחא ירוק, סקטפגוס סילבר, סקטפגוס אדום, מונו סבאה ו־מונו צהוב. בנוסף ניתן לשלב ציקלידים אפריקאים, ציקלידים אמריקאים או דגים נוספים מתוך קטגוריית דגים מיוחדים. לעומת זאת, דגים קטנים עלולים להפוך לטרף ולכן עדיף לא לשלבם.
 

תזונה מומלצת

הדג אוכל בעיקר מזון בשרי. בטבע הוא צד חרקים מעל פני המים. באקווריום אפשר להציע חרקים קטנים, תולעים ודפניה, לצד מזונות קפואים כמו ארטמיה. ניתן לשלב גם אנין נון מתוצרת החווה כתוספת איכותית לדגי מים מליחים. הוא מקבל גם מזון יבש עשיר בחלבון. מומלץ לגוון את התפריט כדי לשמור על בריאותו וצבעיו. חשוב להאכיל בכמויות מתונות ובשעות קבועות, וכך לשמור על איכות מים יציבה.
 

רבייה בשבי ובטבע

חובבי אקווריום מתקשים להרבות דג ארצ'ר בתנאי שבי. המידע הקיים על הנושא מצומצם. בדרום־מזרח אסיה מגדלים אותו באזורים מגודרים בטבע, שם התנאים קרובים יותר לסביבתו המקורית. סוחרים משווקים לרוב דגי ארצ'ר שנלכדו בטבע או גודלו במולדתם במתקנים ייעודיים. לכן לא מומלץ לבנות על רבייה ביתית לשימור האוכלוסייה.
 

דג ארצ'ר – סיכום וקריאה נוספת

דג ארצ'ר הוא דג מים מליחים מרשים ביופיו וביכולותיו. יכולתו לצוד מעל פני המים יחד עם מראהו המיוחד הופכים אותו לדג מבוקש בעולם האקווריומים. למידע נוסף על הדג אפשר לעיין גם בערך ויקיפדיה.
נשמח ללוות אתכם בבחירת דגי ארצ'ר ודגי מים מליחים נוספים. ניתן ליצור קשר עם החווה או להתקשר ל־09-7660195.
 

הפוסט דג ארצ'ר הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

האבו נפחא הירוק הוא אחד הדגים היותר יפים שתוכלו לשים עליו יד. צבעו ירוק זרחני. המראה העגלגל האופייני לאבו נפחא והשחייה המיוחדת שלו הופכים אותו לתוספת מקסימה באקווריום. מוצאו מדרום מזרח אסיה, ובעיקר מהודו, בנגלדש, סרי לנקה, תאילנד ועוד.

אופיו האגרסיבי הופך אותו לשותף בעייתי לחלק גדול מהדגים ויש להתאים אותו בזהירות רבה לאקווריום שלכם. הוא תוקפני כלפי בני מינו וכלפי דגים איטיים או בעלי סנפירים גדולים באקווריום. באקווריום גדול מספיק (מעל 200 ליטר) אפשר לשכן אותו עם דגים עמידים אחרים כמו סקטפגוסים, שפמנונים, מונו וציקלידים מסויימים.

בדומה למיני דגי מים מליחים אחרים, זקוק האבו נפחא לתוספת מלח רצינית לאקווריום שלו – כף לכל 10 ליטר מים לפחות ורצוי אף יותר. הוא יסתדר היטב גם בתנאי מים מלוחים לחלוטין. יש לדאוג למרחב שחייה גדול באקווריום ולרהט אותו היטב עם גזעים, סלעים ומקומות מסתור רבים. בשל רגישות רבה של האבו נפחא לתנאי המים, מומלץ לבצע החלפות מים תדירות ולא להסתמך רק על הפילטרציה.

האבו נפחא יאכל בשמחה מגוון רחב של חלזונות, תולעי דם ומזונות בשריים קפואים. רצוי לאפשר לו לנשנש פה ושם רכיכות משוריינות: שיני הדג צומחות כל חייו וחיכוך שלהן בשיריון או בקליפה של סרטנים, חלזונות וצדפות, יאפשר לו לשמור על אורך סביר שלהן.

הפוסט אבו נפחא ירוק הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

הטייגר פיש הוא דג מהמם ולא נפוץ במיוחד, עם פסים שחורים, גוף רחב המזכיר עלה בצורתו, ותת גוונים מוזהבים/אדמדמים המוסיפים לו המון יופי ומראה בלתי רגיל. זהו דג מים מליחים, טורף, שיסתדר היטב עם פרטנרים סמי – אגרסיביים.

את האקווריום (רצוי אקווריום של 250 ליטר ומעלה) יש לעצב עם סלעים וחצץ גס. המים צריכים להיות מליחים, נקיים מאד ויש לבצע החלפות מים מרובות כדי לשמור על איכותם. ניתן להוסיף צמחים קשוחים כמו אנוביה ננה שמתחתיהם הטייגר אוהב להסתתר.

קחו בחשבון שהטייגר פיש מגיע לגדלים מרשימים בבגרותו. הוא עלול להיות אגרסיבי כלפי בני מינו, לכן עדיף להחזיקו עם דגים שונים בגודל דומה. דגים קטנים יותר ייטרפו.

הטייגר גדל לאט, וחי עד 10 שנים בטיפול נכון והשגחה טובה. הוא יקבל בברכה מזונות בשריים כמו תולעי דם קפואות וחיות, דגים, שרימפסים, צדפות ועוד.

הפוסט טייגר פיש סיאמי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

סקטפגוס כסוף הוא דג מים מליחים גדול ועמיד שיסתדר היטב גם באקווריום עם ציקלידים אפריקניים תוקפניים או אפילו עם ציקלידים אמריקניים גדולים. דג זה דורש תוספת מלח באקווריום ככל שהוא מתבגר.

ספקו לסקטפגוס אקווריום גדול יחסית (200 ליטר ומעלה), עם מרחב שחייה פתוח ומסלעה מגוונת, או גזעים. אין טעם לספק צמחייה מכיוון שהסקט יאכל אותה. ניתן לשתול צמחי פלסטיק בתוך כדים לעיצוב.

הסקטפגוס עלול להיות טריטוריאלי כלפי בני מינו. כדי להתגבר על הבעייה, דאגו שהוא יהיה עם מספר סקטים נוספים באקווריום (כ – 4 – 5 פרטים לפחות). הם יסתדרו היטב עם דגי מונו, שדורשים תנאי מים דומים. הימנעו מגידולם עם דגים עדינים שלהם הם עלולים להציק.

סקטים צעירים גדלים במים מתוקים וככל שהם מתבגרים, הם זקוקים לתוספת של מלח למים. סקטפגוסים בוגרים יחיו גם באקווריום מים מלוחים. הם אוכלי כל ויש לדאוג לספק להם מזונות מגוונים, החל באנין נון, דרך מזונות בשריים כמו תולעי דם וכלה באצות ובחסה.

הפוסט סקטפגוס סילבר הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.