דג האורטוס (Melanochromis auratus), המוכר גם בשם העממי "מבונה מוזהבת", הוא ציקליד אפריקני צבעוני ודומיננטי שמקורו באגם מלאווי, אחד האגמים הגדולים והעשירים ביותר באפריקה. הדג נפוץ בעיקר באזורים הסלעיים שבחלקו הדרומי של האגם, שם הוא חי בקרבת הקרקעית ויוצר לעצמו טריטוריות מוגדרות היטב. המין תואר לראשונה על ידי החוקרים בשנת 1897, והוא אחד מהמינים הידועים בקרב חובבי ציקלידים בזכות צבעיו הבולטים והאופי הייחודי שלו. למרות גודלו היחסית קטן – עד כ־11 ס"מ – האורטוס מפגין נוכחות חזקה באקווריום, בעיקר בקרב זכרים בוגרים.

בזכות מראהו המרשים, קשיחותו וההתנהגות האינטראקטיבית שלו – Melanochromis auratus נחשב לבחירה פופולרית באקווריומים של חובבי ציקלידים אפריקאיים בארץ ובעולם.

מראה ואופי

דג האורטוס מתאפיין במראה יוצא דופן ומרהיב. לנקבות ולצעירים יש צבעי צהוב עז עם פסים שחורים אופקיים, בעוד הזכרים הבוגרים מפתחים צבעים כהים הרבה יותר, לעיתים כמעט שחורים, עם פסים כחולים או בהירים שמדגישים את הדומיננטיות שלהם. שינוי הצבעים מתרחש עם הבשלות המינית ומעיד על היררכיה באקווריום. זהו דג עם נוכחות בולטת, שלא רק נראה מדהים אלא גם מתנהג בהתאם – אורטוס הוא דג טריטוריאלי ודומיננטי, במיוחד הזכרים, שיאבקו על שטח ועל נקבות ברגע שיגיעו לבגרות.

התנהגות באקווריום

האורטוס הוא דג עם אופי מובהק ודומיננטי. באקווריום הוא נוהג לתפוס לעצמו טריטוריה ברורה ולשלוט בה, בעיקר אם מדובר בזכר בוגר. זכר דומיננטי יציג צבעים עזים ויתעמת עם זכרים אחרים, בעוד זכרים כפופים יהיו חיוורים יותר. זהו דג שאינו שוחה בלהקה, אלא חי כפרט טריטוריאלי, ולעיתים קרובות יפגין תוקפנות כלפי דגים אחרים במידה וירגיש איום על מרחב המחיה שלו. יחד עם זאת, ניתן לשלב אותו עם ציקלידים אפריקאיים או אמריקאיים קשוחים באקווריום מתאים, תוך שמירה על איזון נכון בין מספר המחבואים לשטח הפתוח.

דרישות גידול

כדי לשמור על בריאותו והתנהגותו הטבעית של דג האורטוס, יש לספק לו אקווריום בנפח של לפחות 150 ליטר, במיוחד אם משלבים אותו עם ציקלידים נוספים. האורטוס זקוק לסביבה עם מסלעה מפותחת והרבה מקומות מסתור, שיאפשרו לו לתחום לעצמו טריטוריה ולהפחית מתחים. יש להקפיד על טמפרטורת מים של 24–27 מעלות צלזיוס, pH בטווח 7.5–8.5, ומערכת פילטרציה איכותית שתשמור על מים נקיים ויציבים. התאורה אינה קריטית, אך מומלץ לא להאיר באור חזק מדי, ולשלב תאורה שמחמיאה לצבעי הדג. ככל שמקפידים על תנאים יציבים, כך הדג יהיה בריא, פעיל ויראה צבעים מרהיבים יותר.

תזונה ורבייה

האורטוס הוא דג אוכל כל (אומניבור), אך מומלץ להעדיף מזונות ממקור צמחי כדי לשמור על מערכת העיכול שלו באיזון. ניתן להציע לו פתיתים צמחיים, אצות ספירולינה, ירקות מבושלים וגם מזון מסחרי איכותי לציקלידים כמו אנין נון מתוצרת חוות דג הזהב. הוא יקבל גם מזון קפוא כמו דפניה או ארטמיה, אך לא על בסיס יומי. מבחינת רבייה, האורטוס הוא דוגר פה: הנקבה אוספת את הביצים המופרות לפיה ושומרת עליהן עד בקיעת הדגיגים, תהליך מרתק שנמשך כשלושה שבועות. הרבייה מתבצעת בקלות יחסית באקווריום מתאים, במיוחד כשיש מספר נקבות לזכר אחד ומספיק מקומות מסתור. ניתן לזהות נקבה דוגרת לפי מראה הפה התפוח וההתנהגות המסתגרת שלה.

לסיכום – למה לבחור באורטוס?

האורטוס הוא אחד הציקלידים האטרקטיביים ביותר לחובבי אקווריום – דג עמיד, צבעוני ודומיננטי שמוסיף עניין ויופי לכל מערכת מים מתאימה. בזכות התנהגות טריטוריאלית מרתקת, צבעים משתנים ורבייה פעילה באקווריום, הוא מהווה בחירה מעולה למי שמחפש דג עם אופי. הוא מתאים לגידול עם ציקלידים אפריקאיים ואמריקאיים חזקים, ויכול לשמש כדייר מרכזי באקווריום מושקע עם מסלעה ופילטרציה איכותית. אם אתם אוהבים דגים מרהיבים עם נוכחות – האורטוס הוא בדיוק מה שאתם מחפשים. רוצים לדעת עוד? בקרו באתר שלנו או צרו קשר ונשמח ללוות אתכם בבחירת הדגים המתאימים.

הפוסט אורטוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

פיקוק O.B (אלונקרה O.B.)

פיקוק או. בי. (או אלונקרה או.בי.) הוא דג כלאיים שאיננו קיים בטבע (הזנים המקוריים שמרכיבים אותו לא ידועים לגמרי). הגוונים שלו משתנים אבל בדרך כלל הצבע הבסיסי יהיה כחול/צהוב/כתום ומעליו, כתמים כחולים או שחורים אופייניים. מוצאו בדומה לפיקוקים אחרים הוא מאגם מלאווי והוא נחשב לדג אגרסיבי וטריטוריאלי. הוא פופולארי מאד בענף דגי הנוי ונמכר בעשרות אם לא מאות וריאציות שונות של צבע. הגוונים החזקים שלו מוסיפים לאקווריום הרבה מאד צבע ויופי.

בדומה לציקלידים אפריקניים אחרים, יש לדאוג באקווריום למסלעה יציבה ואיכותית עם מקומות מסתור רבים. האו. בי. יגדיר לעצמו טריטוריה קטנה ויוכל להסתתר בה. לתאורה אין משמעות מבחינת הדגים, אך אור כחלחל יבליט עוד יותר את צבעיו ויגרום להם לזרוח. חצץ חולי או גרוס דק יהיה מוקד לסינון וחיפוש אוכל מבחינת הפיקוקים. אם אתם רוצים לשתול צמחים, כדאי לבחור את העמידים ביותר ולהכניס אותם לתוך כדים, מכיוון שהוא עלול לתלוש ולאכול אותם. יש להקפיד על פילטרציה איכותית והחלפות מים קבועות. תנאי מי הברז הישראליים (קשים ובסיסיים) מתאימים לציקלידים מאגם מלאווי היטב, כך שאין צורך להוסיף תוספים כלשהם למים, מלבד כמות קטנה של מלח (כף ל – 10 ליטר מים) שימנע גירודים וישפר את בריאות הדג.

הרבייה קלה מאד. יש להקפיד על זכר ומספר נקבות. הנקבה תטיל את הביצים על פני שטח נקיים ותאסוף אותן לפיה. היא תשמור עליהן בפה כ – 3 – 4 שבועות. את הדגיגים יש להאכיל בארטמיה מובקעת ובאנין נון טחון דק.

בסרטון המצורף, אקווריום תצוגה בחוות דג הזהב עם דגים מסוג פיקוק או. בי. אם אתם זקוקים למידע נגיש נוסף, צרו עמנו קשר ונשמח לתת לכם אותו.

הפוסט פיקוק O.B הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה

הגפן 3, נווה ימין. 09-7660195

הרשמו לצ'אט בוט שלנו לקבלת עדכונים על משלוחים ומבצעים בלינק הבא – https://rebrand.ly/dagzahavbot

www.daghazahav.co.il

https://www.facebook.com/daghazahav.co.il/

Tweets by daghazahav

https://www.instagram.com/DagHazahav/

הפוסט וידאו – דמסוני הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

ציקליד קורלאוס (Labidochromis caeruleus), המכונה גם "ציקליד לימון", הוא אחד מהדגים האהובים ביותר על חובבי ציקלידים. עם צבעו הצהוב הזרחני והסנפירים השחורים המעניקים לו מראה אטרקטיבי במיוחד, הוא מוסיף צבע ודינמיות לכל אקווריום. הקורלאוס אינו רק דג יפהפה, אלא גם שקט יחסית לציקלידים אפריקניים אחרים, מה שהופך אותו לדייר נהדר במיכל קהילתי המיועד לציקלידים.

במאמר זה נבחן את המאפיינים הייחודיים של הקורלאוס, נתאר כיצד לגדלו בתנאים אופטימליים, נרחיב על התנהגותו ונענה על שאלות חשובות הנוגעות לרבייה, תזונה ושותפים מתאימים לאקווריום.

מראה ומאפיינים ייחודיים

קורלאוס הוא דג בגודל בינוני שיכול להגיע לאורך של 10-12 ס"מ בבגרותו. צבעו הצהוב הזרחני הוא מהבולטים בעולם הציקלידים, והפסים השחורים בקצוות סנפיריו מוסיפים לו מראה מלכותי. בטבע, צבעיו החזקים נועדו לשמש כהתרעה נגד טורפים, אך באקווריום, צבעיו פשוט הופכים אותו לכוכב של המיכל.

מבחינת אופי, הקורלאוס נחשב לדג רגוע יחסית, אך כמו כל ציקליד אפריקני, הוא יכול להיות טריטוריאלי ותוקפני במצבים מסוימים, במיוחד כלפי דגים דומים לו בצבע או במראה.

אקווריום אידיאלי לקורלאוס

כדי שהקורלאוס ישגשג, חשוב לספק לו סביבה התואמת את התנאים הטבעיים של אגם מלאווי.

גודל האקווריום

קורלאוס זקוק למרחב שחייה מספק. עבור קבוצה קטנה, אקווריום בנפח של 150 ליטר יספיק, אך בקהילה עם ציקלידים נוספים, מומלץ לבחור בנפח של 250 ליטר ומעלה.

עיצוב האקווריום

הקורלאוס, בדומה לשאר ציקלידי מלאווי, זקוק למסלעה איכותית ויציבה שתספק מקומות מסתור רבים. המסלעה מאפשרת לו להגדיר טריטוריה מוגדרת שבה יוכל להרגיש בטוח. המצע צריך להיות חולי או גרוס דק, מכיוון שהדג נוהג לנבור בחיפוש אחר מזון.
אם תרצו להוסיף צמחייה, בחרו בצמחים עמידים כמו אנוביות והכניסו אותם לכדים, שכן הקורלאוס נוטה לתלוש צמחים רכים. תאורה כחלחלה תדגיש את צבעיו המרהיבים ותשפר את נראות האקווריום כולו.

תנאי מים

קורלאוס מותאם היטב למי ברז קשים ובסיסיים, ולכן תנאי המים בישראל מתאימים לו באופן טבעי.

• טמפרטורה: 24-26 מעלות צלזיוס.
• pH: 7.5-8.5.
• מליחות: הוספת כף מלח ל-10 ליטר מים תשפר את בריאותו ותמנע בעיות עור.
• סינון והחלפות מים: מערכת סינון חזקה עם החלפות מים שבועיות של 25% תבטיח מים נקיים ותמנע רעלים.

אופי והתנהגות

הקורלאוס מתאפיין באופי רגוע יחסית לציקלידים אפריקניים, אך חשוב להכיר את דפוסי ההתנהגות שלו. הוא טריטוריאלי מטבעו, בעיקר סביב מקומות מסתור שבחר כביתו. בקבוצה שבה יש זכר דומיננטי ונקבות, האגרסיביות תפחת משמעותית, אך יש להימנע משילוב זכרים רבים באקווריום קטן.
בקהילה המורכבת מדגים דומים בגודלם ובאופיים, הקורלאוס ישתלב היטב ויתרום לשקט הכללי במיכל.

תזונה

הקורלאוס הוא אוכל-כול (Omnivore) שנהנה מתפריט מגוון. תזונה איכותית ומאוזנת תשמור על צבעיו הבוהקים ועל בריאותו הכללית.

• מזון יבש: כדורים או פתיתים ייעודיים לציקלידים.
• מזון קפוא: תולעי דם, ארטמיה וקריל מומלצים לשיפור צבעיו ולחיזוקו.
• מזון צמחי: ירקות כמו קישוא או תרד יכולים להוות תוספת בריאה.

יש להימנע מהאכלת יתר, שכן תזונה לא מאוזנת עלולה לגרום לבעיות עיכול ולירידה בצבעיו.

רבייה

הרבייה של הקורלאוס היא אחת הנקודות המעניינות ביותר בגידולו, והיא נחשבת לקלה יחסית.

זיהוי זוויגים

הזכרים בדרך כלל גדולים מעט יותר מהנקבות, ולעיתים צבעיהם יהיו עזים יותר. לנקבות יש גוף מעט מעוגל באזור הבטן.

תהליך הרבייה

הרבייה מתבצעת בצורה יעילה יותר באקווריום ייעודי לזוגות רבייה, אך ניתן גם באקווריום קהילתי, בתנאי שמספקים מספיק מקומות מסתור.

• הנקבה תטיל ביצים על משטח נקי, כמו סלע או חול.
• הזכר יפרה את הביצים מיד לאחר ההטלה.
• הנקבה אוספת את הביצים לפיה ושומרת עליהן במשך כ-18 ימים.

הגנה על דגיגים

לאחר בקיעת הביצים, הדגיגים נשארים בפיה של הנקבה לתקופה נוספת של כשבועיים, שם הם מוגנים מפני סכנות. בתקופה זו, הנקבה תוציא את הדגיגים מהפה כדי לאפשר להם לאכול ותאסוף אותם שוב במקרה של סכנה.

טיפול בדגיגים

עם שחרורם הסופי, יש להאכיל את הדגיגים בארטמיה מובקעת או במזון טחון דק המותאם לגודלם. חשוב לוודא שאין דגים טורפים באקווריום שעשויים לפגוע בהם.

שותפים לאקווריום

כדי להבטיח הרמוניה באקווריום, יש לשלב את הקורלאוס עם דגים שאינם קטנים מדי או תוקפניים:

• ציקלידים רגועים כמו פיקוקים וציקלידים אמריקאיים רגועים יותר.
• דגים מנקי קרקעית כמו פלקוסטומוסים.
• גורמים גדולים שאינם תוקפניים.
• שוונפלדים וקרפיונאים גדולים אחרים
• שפמנונים ואף דגי מים מליחים

יש להימנע משילוב דגים קטנים מאוד, כמו ניאונים, שעשויים להיתפס כטרף.

סיכום

ציקליד הקורלאוס הוא בחירה מושלמת לחובבי דגים המעוניינים להוסיף צבע, דינמיות ועניין לאקווריום שלהם. עם תנאי גידול נכונים, תזונה מגוונת ושילוב נכון של שותפים, הוא יהפוך לדייר מרכזי ומרהיב באקווריום.
מתלבטים אם הקורלאוס הוא הבחירה המתאימה עבורכם? צוות חוות דג הזהב ישמח לייעץ ולעזור לכם לבחור את הדג הבא שלכם!

הפוסט ציקליד קורלאוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

קומפרסיספס הוא ציקליד אפריקני אנדמי (בלעדי) לאגם מלאווי. הוא הטורף היחיד המוכר לנו אשר אוכל את זנבו של הטרף שלו לפני כל דבר אחר. במקרים אחדים הוא נצפה תולש את העיניים של טרפו בטרם האכילה – דבר שהעניק לו את השם המלבב "אוכל עיניים מלאווי".

הקומפרסיספס זקוק לאקווריום גדול ככל האפשר – לפחות 200 ליטר, עם צמחייה עשירה וקרקעית עמוקה וחולית. יש לספק שפע של סלעים כמקומות מסתור ופילטרציה טובה.

בדומה לציקלידים אפריקניים אחרים, קומפרסיספס הוא דוגר פה וניתן להרבות אותו בקלות באקווריום. הנקבה מטילה ביצים אותן היא מכניסה לפיה. לאחר מכן הזכר מזריע את הביצים. יש לספק לזכר 5 – 7 נקבות על מנת לאפשר קבוצת רבייה מוצלחת שלהם.

הקומפרסיספס הוא דג טורף ויקבל בשמחה מגוון רחב של מזונות בשריים קפואים או יבשים, כולל אנין נון, שהוא מזון מצויין לדגים אלו.
ניתן להשיג את הקומפרסיספס בחווה בצבע כחול או אלבינו.

הפוסט קומפרסיספס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

רוסטראטוס (או רוסטראטום) הוא ציקליד אפריקני גדול שמקורו באגם מלאווי. הוא זקוק לאקווריום עם מרחב שחייה גדול ומקומות מסתור סלעיים שבהם הוא יקבע טריטוריה. גודלו המקסימלי – 14 ס"מ, צבעו כסוף/כחלחל והוא מנומר בנקודות אופייניות לצידי הגוף.

את קרקעית האקווריום כדאי לרפד בקרקעית חולית עדינה אשר תאפשר לדגים הללו לחפור מבלי לשרוט את פניהם ועיניהם. רוסטראטוס נוטים לפעמים להסתתר בתוך החול, בעיקר כשהם חשים מאויימים. דקורציה סלעית מועילה במיוחד כדי לאפשר להם לקבוע טריטוריות ולסייע לנקבות בהליך הרבייה.

אם רוצים צמחייה באקווריום יש להקפיד על צמחים עמידים ביותר, זהו דג חופר שיעצב לכם מחדש את האקווריום בשמחה.

בטבע חיות הנקבות בקבוצה, עם מספר זכרים לא פעילים. זכר אלפא יקח לעצמו טריטוריה ויסמן אותה ביצירת מכתש בקרקעית. מרבית האקווריומים לא גדולים מספיק כדי לאפשר התנהגות כזו ולכן, רבייה באקווריום של ציקליד רוסטראטום (או רוסטראטוס) נדירה מאד.

רוסטראטוס יאכל בשמחה מגוון רחב של מזונות: בין היתר אנין נון (שמותאם במיוחד לדרישות של ציקלידים אפריקניים ממלאווי), מזונות קפואים ויבשים.

הפוסט ציקליד רוסטראטוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

ציקליד OB, המכונה גם OB Peacock Cichlid או OB Hap, הוא דג המוכר בזכות צבעיו העזים והמגוונים. הוא חלק ממשפחת הציקלידים, ובדרך כלל מזוהה עם הציקלידים מאגם מלאווי שבאפריקה. "OB" מייצג דפוס כתמים וצבעים יוצאי דופן (Orange Blotched), שמתבטאים בתערובת כתמים של צבעים כמו כתום, כחול, צהוב ושחור. הציקליד הזה פופולרי מאוד בקרב חובבי דגים שמחפשים דג צבעוני וייחודי במראהו.

מראה חיצוני ודפוסי צבע

ציקליד OB מאופיין במראה ייחודי ובלתי רגיל. כתמי הצבע שעל גופו אינם דומים אצל שני דגים, ולכן כל ציקליד OB הוא למעשה ייחודי במראהו. צבעיו הבוהקים נעים בין כתום, צהוב, כחול ולעיתים אף ורוד ושחור, וכתמי הצבע מופיעים בצורות ובדפוסים שונים. הנקבות בדרך כלל בעלות צבעים עדינים יותר, אך גם הן מציגות דפוסי כתמים מובהקים, שמייחדים את המין הזה מכלל הציקלידים.

תנאי גידול באקווריום

ציקליד OB דורש אקווריום גדול עם מרחב שחייה נרחב. מומלץ לגדל אותו באקווריום בנפח של לפחות 200 ליטר, אם כי ככל שנפח האקווריום גדול יותר – כך ייטב. בשל תנועתו הנמרצת וצבעיו העזים, הוא ישגשג בסביבה פתוחה עם מקומות מסתור.
טמפרטורת מים מומלצת נעה בין 24-26 מעלות צלזיוס, כאשר חומציות המים צריכה להיות בטווח של 7.8-8.6, בדומה לתנאים שבאגם מלאווי. ציקלידים בכלל, ו-OB בפרט, רגישים לשינויים בפרמטרים של המים ולכן חשוב לבצע תחזוקה שוטפת ולהימנע מתנודות חדות. מערכת סינון איכותית הכרחית לשמירה על איכות מים מיטבית, במיוחד כאשר מגדלים כמה ציקלידים באותו האקווריום.

דקורציה ועיצוב האקווריום

כדי לספק לציקליד OB תחושת ביטחון ולהפחית את המתחים, יש להוסיף דקורציות מתאימות כמו סלעים גדולים, מערות וחריצים המשמשים כמקומות מסתור. הדג הזה גם נהנה ממרחב שחייה גדול, ולכן מומלץ לא להגזים בכמות הצמחייה או האלמנטים הדקורטיביים.
מצע חול מומלץ באקווריום, שכן הוא מחקה את הקרקעית החולית של אגם מלאווי. רצוי להימנע מצמחייה עדינה, מכיוון שציקליד OB נוטה לנבור ולהזיז פריטים קטנים.

שותפים לאקווריום

למרות צבעיו היפים, ציקליד OB ידוע כציקליד אגרסיבי למדי, במיוחד כלפי זכרים אחרים או דגים קטנים ממנו. כדי להבטיח הרמוניה באקווריום, חשוב לשלב אותו עם דגים עמידים וגדולים יחסית שיוכלו להסתדר איתו. דגים כמו ציקלידים אפריקניים אחרים מאגם מלאווי יכולים להיות שותפים מתאימים.
יש להימנע משילוב של דגים קטנים ועדינים, העלולים להיפגע, ולהבטיח שיש מספיק מקומות מסתור כדי להפחית את העימותים באקווריום.

תזונה והאכלה

ציקליד OB הוא אוכל-כול, ולכן הוא ניזון גם ממזונות צמחיים וגם מבשר. תזונה מגוונת חיונית כדי להבטיח את בריאותו וצבעיו הבוהקים. באקווריום, מומלץ לספק לו פלטים ייעודיים לציקלידים, יחד עם מזון קפוא או חי, כמו תולעי דם ושרימפסים קפואים. מזון צמחי כמו ספירולינה יתרום לבריאותו וישמור על צבעיו העזים לאורך זמן.

רבייה באקווריום

רבייה של ציקליד OB באקווריום היא אפשרית, אך דורשת הכנה ותשומת לב. ציקליד זה מתרבה באופן פומי (mouthbrooder), כלומר הנקבה שומרת את הביצים בפיה עד לבקיעת הדגיגים. הנקבה יכולה להחזיק את הביצים בפיה במשך כשלושה שבועות, ולאחר מכן לשחרר את הדגיגים לאקווריום.
כדי לעודד רבייה, ניתן להפריד את זוג ההורים לאקווריום קטן ונפרד עם תנאים דומים, או לוודא שיש מספיק מקומות מסתור באקווריום המרכזי. חשוב להוציא את הדגיגים למיכל נפרד לאחר השחרור כדי להבטיח את הישרדותם.

תחזוקה וטיפול

כמו כל ציקליד מאגם מלאווי, גם ציקליד OB דורש תחזוקה שוטפת כדי לשמור על בריאותו. יש להקפיד על החלפות מים שבועיות של כ-20%-30% מנפח האקווריום ולהימנע מתנודות חדות באיכות המים. ציקלידים אפריקניים רגישים למחלות שנגרמות מירידה באיכות המים, ולכן מערכת סינון טובה ושגרת תחזוקה סדירה יתרמו לבריאותם.

סיכום והמלצות

ציקליד OB הוא דג יפהפה, עם דפוסי צבע ייחודיים שלא תמצאו אצל אף דג אחר. הוא מתאים למגדלים מנוסים ולמי שמחפש דג ייחודי שיוסיף צבעים חזקים ודינמיקה מעניינת לאקווריום. אם אתם מוכנים לאתגר ומוכנים להקפיד על תנאי גידול מתאימים, ציקליד OB יכול להפוך לדג מרכזי ולתוספת ייחודית במיכל הדגים שלכם.

הפוסט ציקליד או בי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

נסיכת ויקטוריה (אובליקוונדס לשעבר), הוא ציקליד מאגם וויקטוריה שהפך להיות נפוץ יחסית בתחביב גידול דגי הנוי. צבעיו בחנות עלולים להטעות מכיוון שהוא נדמה כציקליד שחור לבן מפוספס. לאחר שהוא מרגיש בטוח בעצמו ואוכל היטב. מופגנים הכתם הצהוב והאדום המהממים שהופכים אותו לתכשיט אמיתי באקווריום שלכם.

זהו ציקליד אפריקני רגוע יחסית, המתאים לאקווריום ציקלידים או אקווריום קיבוצי אגרסיבי למחצה. הוא אוהב מים קשים יחסית ובסיסיים (ומתאים מאד למי הברז המצויים במרבית האיזורים בישראל).

את האקווריום, בנפח של 100 ליטר לפחות, יש לרהט באמצעות סלעים ומקומות מסתור. נסיכת ויקטוריה נוטים להיות טריטוריאליים והם יאמצו לעצמם איזור מסויים ויגנו עליו מהדגים האחרים.

קל להבדיל בין זכרים ונקבות: הזכרים צבעוניים יותר ויש להם דוגמת עיגולים על סנפיר השת. מומלץ לשכן ארבע – חמש נקבות על כל זכר. בתקופת הרבייה תטיל הנקבה מספר ביצים ותאסוף אותן בפיה. הזכר יזריע אותן והנקבה תדגור עליהן בפיה עד הבקיעה ולאחריה. בתקופת החיזור והרבייה הדגים עלולים להפוך לאגרסיביים יותר כלפי שכניהם לאקווריום.

נסיכת ויקטוריה יאכלו בשמחה הכל, החל מאנין נון, דרך מזונות צמחיים לציקלידים אפריקניים, ועד למזונות קפואים ויבשים כמו תולעי דם.

הפוסט נסיכת ויקטוריה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

ציקליד ראש גפרית הוא פיקוק שמוצאו באגם מלאווי, אחד מאגמי האידוי הגדולים באפריקה. צבעו כחול ועל מצחו – מקצה החרטום ועד לסנפיר הגב, פס צהוב חזק מאפיין שמוסיף המון צבע לאקווריום ולאוכלוסייה באופן כללי. זהו ציקליד רגוע יחסית שיסתדר היטב באקווריום עם ציקלידים אפריקניים אחרים.

את האקווריום, בנפח של 100 ליטר לפחות, יש לרהט באמצעות סלעים ומקומות מסתור. ציקלידים אפריקניים נוטים להיות טריטוריאליים והם יאמצו לעצמם איזור מסויים ויגנו עליו מהדגים האחרים.

קל להבדיל בין זכרים ונקבות: הזכרים צבעוניים יותר ויש להם דוגמת עיגולים על סנפיר השת. מומלץ לשכן ארבע – חמש נקבות על כל זכר. בתקופת הרבייה תטיל הנקבה מספר ביצים ותאסוף אותן בפיה. הזכר יזריע אותן והנקבה תדגור עליהן בפיה עד הבקיעה ולאחריה. בתקופת החיזור והרבייה הדגים עלולים להפוך לאגרסיביים יותר כלפי שכניהם לאקווריום.

ציקלידים אפריקניים יאכלו בשמחה הכל, החל מאנין נון, דרך מזונות צמחיים לציקלידים אפריקניים, ועד למזונות קפואים ויבשים כמו תולעי דם.

הפוסט ראש גפרית הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מוצאו של ציקליד הקריבנסיס ממערב אפריקה והוא אחד מהציקלידים הקלים ביותר לרבייה. צורתם מאורכת וצבעיהם שחור וצהוב עם בטן אדומה. גווני האדום בבטן משתנים בתקופת הרבייה. זהו אחד מן הציקלידים האפריקניים הקטנים ביותר ולפעמים מכנים אותו אפילו "ציקליד ננסי".

את הקריבנסיס רצוי להחזיק באקווריום של 150 ליטר ומעלה, עם מסלעה יפה ומגוון מקומות מסתור לדגים הטריטוריאליים. הזכרים יימשכו לנקבות עם בטן אדומה בוהקת, אשר מסמנת שהיא מוכנה לרבייה. הזכר והנקבה יינקו משטח מסויים, יטילו עליו ביצים ויפרו אותן. את הדגיגים שבקעו יש להאכיל בארטמיה מובקעת ובמזון טחון היטב (אפשר לבקש אבקת אנין נון בחווה).

קריבנסיס זקוק למזון המבוסס על חומרים צמחיים – כשהתוספת בשרית. אנין נון יהיה מצויין בגלל הרכיבים הצמחיים הרבים שבו. בנוסף, אפשר לתת להם אצות נורי וגרגרים המיועדים לציקלידים אפריקניים.

הפוסט קריבנסיס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.