קורידורס ג'ולי הוא אחד מהדגים המרתקים ביותר במשפחת הקורידוריים. דג זה מוכר בזכות מראהו המיוחד והתנהגותו השלווה, מה שהופך אותו לבחירה פופולרית בקרב חובבי האקווריומים. Corydoras julii מציע גם אתגר וגם הנאה למגדלים בזכות הטיפול המיוחד הנדרש לו והסביבה המותאמת שהוא דורש.

מראה הדג והבדל זוויגים בין זכר לנקבה

Corydoras julii מתאפיין בגוף מוארך ומעט שטוח בצבע לבן-כסוף עם דפוס ייחודי של נקודות ושורות שחורות לאורך הגוף והראש. הכתמים הללו יוצרים מראה המזכיר רשת או תבנית של כתמים, ולעיתים קרובות נחשבים למאפיין המייחד את הדג הזה משאר דגי הקורידורס.

הבדלים בין זכרים לנקבות אינם בולטים במיוחד במבט ראשון, אך ניתן להבחין בהם בעיקר בגודלם ובצורת גופם. הנקבות נוטות להיות מעט יותר גדולות ומלאות מהזכרים, במיוחד באזור הבטן, במיוחד כאשר הן נושאות ביצים. זכרים נוטים להיות רזים יותר וקטנים יותר במעט. ההבדלים האלו עשויים לסייע בזיהוי הזוויגים, אך הם עדיין קלים לזיהוי רק לעין המנוסה.

אופי הדג והתנהגות באקווריום

Corydoras julii הוא דג בעל אופי רגוע ושליו, מה שהופך אותו לשותף מצוין לאקווריום קהילתי. הוא חי בקבוצות, ומעדיף להיות בסביבה של דגים אחרים מאותו המין או ממינים דומים. התנהגותו הטבעית היא לרעות בקרקעית האקווריום, מחפש מזון בין הגרגרים ומשתמש בשפם המגע שלו (Barbels) לחוש את הסביבה. דג זה פעיל בעיקר במהלך היום, אך יכול להיות פעיל גם בלילה.

הוא נוטה להיות דג שאינו תוקפני כלל, מה שהופך אותו לבחירה מצוינת לאקווריום עם דגים אחרים. חשוב לספק לו סביבה שמאפשרת לו לחוש בטוח, עם מקומות מסתור רבים, שכן הוא יכול להיות מעט ביישן בתנאים חדשים או לא מוכרים.

האקווריום הנדרש לגידול

כדי לגדל את Corydoras julii בצורה מיטבית, יש להקפיד על מספר תנאים חשובים באקווריום. ראשית, גודל האקווריום צריך להיות לפחות 60 ליטרים עבור קבוצת דגים קטנה של 4-6 פרטים. הקרקעית צריכה להיות רכה ככל האפשר, מחומרים כמו חול עדין או חצץ חלק, כדי למנוע פציעות לשפם המגע הרגיש שלהם.

דקורציה באקווריום היא חלק חשוב מסביבתו של הדג. צמחים טבעיים, אבנים וגזעים יספקו לו מקומות מסתור ושפוט. פילטרציה טובה היא הכרחית לשמירה על איכות המים, אך יש להיזהר מזרם חזק מדי, שכן דגים אלו מעדיפים מים שקטים יותר.

טמפרטורת המים האידיאלית עבור Corydoras julii היא בין 22-26 מעלות צלזיוס. רמת ה-pH המומלצת היא בין 6.0 ל-7.5, עם מים רכים עד בינוניים. איכות מים טובה ותחלופה קבועה תסייע בשמירה על בריאות הדג לאורך זמן.

שותפים לאקווריום

Corydoras julii הוא דג שלום המתאים לשהייה עם מינים רבים אחרים של דגים, כל עוד הם אינם תוקפניים. דגים קטנים ושלווים כמו טטרות, רזבורות, וגופים יכולים להיות שותפים טובים באקווריום משותף. יש להימנע מלהחזיק אותו עם דגים גדולים או תוקפניים שעלולים לראות בו טרף או להציק לו. דגים השוהים בקרקעית האקווריום גם הם יכולים להיות שותפים מתאימים, כל עוד הם אינם מתחרים על אותם מקורות מזון או מסתור.

תזונה

Corydoras julii הוא אוכל כל (Omnivore), ולכן ניתן לספק לו מגוון רחב של מזונות. בתפריט היומי שלו ניתן לכלול טבליות שוקעות המיועדות לדגים השוהים בקרקעית, מזון חי או קפוא כמו תולעי דם, דאפניה, ואפילו מזון צמחי במידה. יש להקפיד לספק לו תזונה מגוונת ומאוזנת על מנת לשמור על בריאותו ואורח חייו.

רבייה

רביית Corydoras julii באקווריום היא אפשרית, אך דורשת סבלנות ותשומת לב מיוחדת לתנאי המים והזיווג. תהליך הרבייה מתחיל בדרך כלל לאחר שינויים בטמפרטורת המים או באיכותם, המדמים את עונת הגשמים בטבע. הנקבה תטיל ביצים על זכוכית האקווריום, צמחים או דקורציה אחרת, והזכר יפרה את הביצים.

לאחר ההטלה, חשוב להפריד את הביצים מההורים כדי למנוע את אכילתן. הדגיגים בוקעים לאחר כ-3-4 ימים, ויש לספק להם מזון חי קטן מאוד כמו מיקרו תולעים או ארטמיה טריה.

סיכום

Corydoras julii הוא דג ייחודי ומתאים במיוחד לאקווריומים קהילתיים בזכות התנהגותו השלווה, מראהו המיוחד, וקלות הגידול שלו בתנאים הנכונים. דג זה מתאים למגדלים מתחילים ומתקדמים כאחד, ומספק הנאה ואסתטיקה רבה לאקווריום.

הפוסט קורידורס ג'ולי – Corydoras julii הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

השמרלה, הידוע גם כאוכל אצות סיני (Gyrinocheilus aymonieri), הוא דג מעניין ושימושי ביותר באקווריומים ביתיים. הוא לא רק מוסיף יופי ותנועה, אלא גם עוזר לשמור על הניקיון של האקווריום על ידי אכילת אצות.

מראה

השמרלה הוא דג דק וארוך עם צבעי חום בהיר או זהוב. יש לו פס שחור שנמשך לאורך גופו ולעיתים גם נקודות כהות. הבטן שלו היא בצבע בהיר יותר משאר הגוף. הפה הגדול שלו מאפשר לו להידבק למשטחים חלקים ולשאוב אצות. קיימת גירסה שנקראת "שמרלה אלבינו", שהוא אותו הדג בדיוק, במופע לבקן.

מוצא

השמרלה מגיע ממקורות מים מתוקים בדרום-מזרח אסיה, כולל תאילנד, מלאזיה ולאוס. אפשר למצוא אותו בנהרות, אגמים ולעיתים גם בשדות מוצפים.

תנאי מחיה באקווריום

• תנאי מים: טמפרטורת מים מומלצת היא בין 23-27 מעלות צלזיוס, עם pH של 6.0-8.0 וקושי מים בין 5-20 dGH.
• גודל אקווריום מינימלי: כדי לשמור על שמרלה אחד, יש צורך באקווריום בנפח של לפחות 50 ליטרים. אם אתם מתכננים לשמור יותר מדג אחד, מומלץ להגדיל את נפח האקווריום ל-100 ליטרים או יותר.
• ציוד נדרש: חשוב לספק זרימת מים חזקה באמצעות פילטר טוב, ולשמור על מצע חולי או חצץ עדין כדי להימנע מפציעות לגוף הדג.
• תאורה: התאורה צריכה להיות מתונה ומותאמת לצמחייה באקווריום, אך יש להימנע מתאורה חזקה מדי שעלולה לגרום להתפשטות יתר של אצות.

שותפים לאקווריום

השמרלה יכול להיות דג תוקפני כלפי דגים אחרים בגודל דומה או כלפי דגים שנמצאים בקרקעית האקווריום ואוכלים אצות. לכן, מומלץ לשמור עליו עם דגים שקטים שלא מתחרים על אותה נישה. דגים כמו דניו, גופי, מולי, טטרות וגורמים ננסיים הם שותפים טובים. מומלץ להימנע מדגים אגרסיביים או דגים בגודל דומה. כמו כן, אין לשלב אותו עם חסרי חוליות כמו חלזונות או שרימפס, כיוון שהשמרלה עלול לפגוע בהם.

תזונה

השמרלה הוא בעיקר אוכל אצות, אך עם הזמן הוא מצריך תזונה מגוונת יותר. ניתן להאכילו בתולעי דם, דפניה וארטמיה מועשרת בויטמינים. חשוב להוסיף מזונות אלו לתזונה שלו כדי לשמור על בריאותו.

טיפים לרבייה

רביית שמרלה באקווריום ביתי היא תהליך מורכב ונדיר. לרוב, הדגים הללו מגיעים לחנויות מדגי רבייה המתקיימים בחוות דגים גדולות.

הפוסט שמרלה – אוכל אצות סיני הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

אחד הדגים המוכרים ביותר לאקווריום ולבריכת נוי, הפלקוסטומוס, נקרא בשפת החובבים "דג מנקה" או בקיצור – "פלקו". מוצאו מהנהרות והג'ונגלים שבדרום אמריקה, והוא שייך ללוריקריות – משפחת השפמנונים המשוריינים והתכונה החביבה שלו – אכילת אצות ושאריות מזון – הופכת אותו לדג מבוקש באקווריום כמעט בכל הרכב.

פיו, אשר מצוי מתחת לגופו, בצורת כריות יניקה, מאפשר לו לגרד אצות ממשטחים קשיחים ושאריות מזון שונים. גבו משוריין, בדומה לגבם של חברים אחרים ממשפחת הלוריקריות, ומאפשר להם להתסדר גם עם שותפים קשוחים ונשכניים. יש לו אופי רגוע ואם תוסיפו לזה את הגודל המקסימלי שלו – כ 25 ס"מ, תקבלו דג שיסתדר כמעט עם כל שותף באקווריום, למעט הגדולים והאלימים ביותר. בנוסף הוא עמיד למדיי לתנאי המים ויכול להסתדר גם בבריכות נוי (למרות שהוא דג טרופי ולא ישרוד במים קרים מדיי במהלך החורף).

זהו אוכל אצות מצויין, בעיקר בצעירותו, אבל חשוב לשים לב שלא מדובר על מקור התזונה היחיד שלו! פעמים רבות מגדלים חושבים שאכילת אצות תספיק לפלקו, והם מורעבים למוות. על מנת להבטיח את בריאותם, יש להוסיף להם מזונות יעודיים, כמו כדורים לדגים מנקים, ירקות כמו מלפפונים או קישוא ושאריות מזון שוקע.

יש לזכור את הגודל המקסימלי שלו כשקונים פלקו, ולבחור אקווריום שיהיה גדול מספיק עבורו בבגרותו. אין לו דרישות מיוחדות לגידול באקווריום: דאגו לספק להם מקומות מסתור, פילטרציה מספקת לגודל שלו ושל השותפים שלו, החלפות מים ושמירה על איכותם. בבריכה, הכניסו אותם בחורף פנימה למקום עם מים מחוממים.. ניתן לגדל אותו כמעט עם כל הדגים בתחביב דגי הנוי, כיוון שהוא דג רגוע ומשוריין ואינו טורף או אגרסיבי מטבעו.

גידול נעים!

גידול נעים!

צריכים עזרה? ייעוץ? הצוות שלנו כאן עבורכם! צרו קשר בטלפון או בואו לבקר אותנו בחווה.
שימו לב, מלאי הדגים בחווה דינמי ומשתנה מיום ליום. לא כל הדגים המופיעים בפוסט נמצאים בחווה.
חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה
חוות דג הזהב, הגפן 3, נווה ימין
טלפון 097660195
האתר שלנו https://www.daghazahav.co.il

צילום, עריכה ושיווק Cobi Hay Digital
קובי חי יעקבי https://www.cobihay.co.il

הפוסט פלקוסטומוס – דג מנקה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה
הגפן 3, נווה ימין. 09-7660195

הרשמו לצ'אט בוט של החווה

הפוסט וידאו – L185 (קקטוס) הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה
הגפן 3, נווה ימין. 09-7660195

הפוסט וידאו – L340 הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה
הגפן 3, נווה ימין. 09-7660195

הפוסט וידאו – קורידורס פנדה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

זהו דג לא גדול, בצבע שחור עם שלושה פסים צהובים. צורתו מאורכת והוא מנקה מעולה. הגרא פלווטרה אנדמי לאיזור אגם ראקהין במיינמאר. בטבע, הוא יעדיף מים רדודים וצלולים עם זרימה חזקה יחסית של יובלים ונחלים קטנים. הוא קל יחסית לגידול באקווריום ויעדיף, בדומה לאיזור הסביבה הטבעי שלו, אקווריום המעוצב כיובל או נחל זורם, עם חול, חלוקי נחל ומספר סלעים או אבנים. ניתן להוסיף מספר גזעי סחף וצמחייה קשוחה, כמו אנוביה, שתיקשר למסלעה.

חשוב מאד להקפיד על איכות המים: הפלווטרה אוהב מים נקיים ומחומצנים היטב, עם הרבה תנועה ופילטרציה איכותית. הקפידו לבצע החלפת מים סדירה ולאוורר היטב את המים (משאבה שפונה לפני המים ויוצרת גלים, אבן אוויר טובה וכו'). לא מומלץ להכניס את הדג לאקווריום שאיננו יציב מבחינה ביולוגית. זהירות: הוא קופץ! חובה מכסה יציב.

זהו זן שקט שיסתדר באקווריום קיבוצי עם דגים גדולים כמו גורמים, קרפיונאים שונים ובוטיות. פרט בודד עלול להיות אגרסיבי מעט לדגים דומים, לכן מומלץ לגדלו עם עוד 3 או 4 שותפים בני מינו.

גרא פלווטרה יאכל בהתלהבות אצות וינקה את האקווריום היטב, אבל הוא יחגוג על שאריות מזון בשריות וימנע מהן להרקב בחצץ. הוא יקבל בשמחה פינוקים כמו פירות או ירקות טריים.

הפוסט גרא פלווטרה (גרא פלבטרה) הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

השפמנונים הם קבוצה מגוונת של דגים, הכוללת בתוכה זנים שונים ממקומות שונים ברחבי העולם. כל זני השפמנונים (או החתולים), שייכים ל – 37 משפחות מוכרות (האחרונה זוהתה ביוני 2005, בנהר לקנטון, אשר בדרום מקסיקו).

הטקסונומיה של המשפחה הגדולה והמגוונת הזו ממשיכה להשתנות מכיוון שהחוקרים ממשיכים לגלות עוד ועוד דגים שמשוייכים למשפחה. כיום – עם בדיקות ה DNA המתקדמות התחוללה מהפיכה של ממש בסיווג השפמנונים והם חולקו מחדש (כולל מתן שמות מדעיים חדשים לאחדים מהם).

לכל השפמנונים יש שפמים, איברי חישה ארוכים ועדינים המצויים בקרבת הפה. שפמים אלו סורקים את הסביבה ומגבירים את יכולת החישה והמודעות של השפמנון למה שקורה מסביבו. יש בהם פקועיות טעם אשר מסייעות לדג "לטעום" את הסביבה גם במים אפלים או עכורים, בהם הראות נמוכה.
מעניין לציין שפמנונים אינם משפחת הדגים היחידה אשר מצויידת בחיישנים כאלו: הם קיימים גם אצל קרפיונים, ברבוניות ואפילו אצל חלק מהכרישים.

מרבית זני השפמנונים חיים במים מתוקים, וניתן למצוא אותם בכל יבשת בעולם, למעט באנטרקטיקה. יש מספר זנים אשר חיים גם במים מלוחים (כולל זן אחד שפלש בשנים האחרונות לים התיכון).

מאפיין נוסף המשותף לכל החתולים הוא היעדר קשקשים כמו גם קוץ חד בסנפירים הקדמיים, אשר משחרר חלבונים בעיתות מצוקה ולחץ. בזנים מסויימים של שפמנונים, מדובר בחומר כואב שעלול לגרום לפגיעה בבני אדם (ובמקרים של רגישות עלולים להגיע גם לטיפול בבית חולים). לזנים אחרים,יש גם יכולת ליצור מתח חשמלי גבוה (של עד 350 וולט).

משפחה בעייתית? לפעמים. חתול וולס למשל, מגיע לאורך של כחמישה מטרים (לכו תמצאו אקווריום בשביל דבר כזה) ושפמנון המקונג שזכה למספר תוכניות בערוצי המדע בטלוויזיה, חי בנהר המקונג שבמזרח אסיה ויכול להגיע גם ל – 300 קילוגרמים לפחות.

זנים אחרים קשה להחזיק באקווריום, לא בגלל הגודל שלהם, אלא בגלל שדרישות המחייה שלהם בלתי אפשריות:

קחו למשל את חתול הקנדירו. זהו דג טפיל אשר יהרוג את שותפיו לאקווריום. בטבע הקנדירו מתחברים לזימים של דגים אחרים ומוצצים את דמם. מנהג זה הביא לדג את הכינוי החביב "דג הערפד של ברזיל": הוא עלול להיצמד לבני אדם אשר מתרחצים בנהר או אגם ונמשך לדם ולשתן.

השפמנון המהלך הוא דוגמה משעשעת נוספת לדג שאיננו מתאים כלל וכלל לגידול באקווריום. זהו דג של מים מתוקים אשר מסוגל לנשום אוויר ומוצאו – ממזרח אסיה. הוא זכה לשמו בשל היכולת יוצאת הדופן שלו ללכת על אדמה יבשה, על מנת למצוא מזון או סביבת מחייה טובה יותר. אף על פי שלא מדובר בהליכה של ממש, הוא משתמש בסנפירי הגחון שלו על מנת להגביה את עצמו ומזיז את גופו בתנועה גלית כדי ליצור תנועה הדומה לזו של נחש.

מתחת למים הוא מעדיף סביבות שקטות של מים עומדים. על פי רוב, מדובר במקווי מים עונתיים אשר מתייבשים ויכולת ההליכה של הדג מאפשרת לו לנדוד למקום אחר, כאשר ביתו מתייבש.

אבל לא כל השפמנוניים גדולים כל כך, מסוכנים כל כך או בעייתיים כל כך לגידול. מדובר במשפחה ענקית של דגים נפלאים, חלקם צימחוניים ומהווים תוספת מרהיבה לאקווריום קיבוצי (עם דגים אחרים) או לאקווריום ייעודי להם. דוגמאות? בבקשה: הקורידורס לכל משפחותיו הוא דג קטן, שקט ורגוע שניזון בעיקר משאריות שנופלות על הרצפה. הוא ידאג להשאיר את האקווריום שלכם נקי ממזון נרקב ויוסיף חינניות שקטה. אגב, לחלקם יש עפעפיים והם יכולים לקרוץ לכם מפעם לפעם. ישנם קורידורסים נפוצים אשר מגיעים לחווה מדיי שבוע (למשל קורידורס נחושתי ולבקן). אחרים נדירים יותר, כמו קורידורס פנדה הננסי והמקסים, או הסטרביי.

הפלקוסטומוסים והאנציסטרוסים למיניהם הם אוכלי אצות, על פי רוב, אשר גבם המשוריין מגן עליהם מפגיעה של דגים אחרים והפה שלהם הוא מנגנון וואקום מתוחכם אשר מצמיד אותם לדפנות האקווריום בעודם מגרדים מעליהן אצות. זהו ה"דג המנקה" הידוע, אשר ניתן למצוא כמעט בכל אקווריום מים מתוקים בעולם.

השפמנון המתהפך הוא תוספת נפלאה לאקווריום עם דגים אגרסיביים למחצה. דגים אלו מבלים את חייהם בשחייה על הגב. וזה עוד לפני שדיברנו על הדולפינים והכרישים שמיטיבים לשחות ודורשים אקווריום גדול, אבל מבטיחים בתמורה תנועה ו"אקשן". אגב מדובר בדגים עם ניצולת אנרגיה מדהימה – הם מעכלים כמעט את כל המזון שהם צורכים ומתרגמים אותו לגדילה.

תופתעו אולי לדעת שקיימים שפמנונים נדירים ומיוחדים לאקווריומים שמחיריהם גבוהים ביותר. בדרך כלל מקדישים להם אקווריום נפרד או שמשלבים אותם בזהירות עם דגים קרובים אליהם באופי. כך למשל – משפחת דגי ה L (מדובר במשפחה ענקית של דגים שממשיכים להתגלות ועל פי רוב, לכל אחד מן הזנים ניתן השם L ולאחריו מספר) אשר מכילה כמה פרטים מרהיבים, כמו הפלקו רויאל, נאגטים מיוחדים ועוד.

אקווריום

במרבית המקרים מדובר בקופסת זכוכית אטומה למים. לפני שמאכלסים את האקווריום יש להחליט לכתחילה על איזו סביבת מחיה בוחרים להתבסס כעיקרון עיצובי באקווריום. צורתו וגודלו של האקווריום יושלכו גם הם מסביבת המחייה שהוא יכיל. כך למשל – אקווריום חולי יהיה שטוח ורחב, בעוד שאקווריום מים שחורים (המדמה ביצה או מים עומדים באמזונאס) יהיה גבוה, צר ואפלולי.

אם יש לכם כבר אקווריום – אפשר להסתדר עם מה שיש. אם אתם מעוניינים לרכוש אקווריום לצורך העניין, הקדישו מחשבה לשני דברים עיקריים: שטח פני המים ושטח הקרקעית.

מרבית השפמנוניים הם שוכני קרקעית ולכן, חשוב לאפשר להם שטח רחב ככל האפשר על הקרקעית כדי לנוח וליצור לעצמם טריטוריות או קבוצות. פני המים הם המקום שבהם מתבצעת החלפת גזים וחמצן טרי נכנס לאקווריום. לכן – חשוב לאפשר כמה שיותר שטח פנוי בפני המים. ככל שהמיכל גבוה יותר, כך רמות החמצן בחלק התחתון שלו יהיו נמוכות יותר ויש לוודא שקיים אוורור מתאים.

הרקע

יכול לשנות לחלוטין את הצורה והמראה של האקווריום שלכם! חובבים אחדים מעדיפים שלא לשים רקע בכלל, אבל כשאין רקע מאחור הדגים נוטים להיות לחוצים ועצבניים יותר. במצב האידיאלי, כדאי שהרקע או הטפט יקיף שלושה צדדים של האקווריום ויותיר רק דופן אחת פתוחה.

דוגמאות – ניילון או טפט כהה, קרטון (שנגזר מקופסת קרטון) יכול לתת אפקט מענייןן של תחתית הנהר, אפשר גם לצבוע אותו. הרקעים המועדפים כמובן הם אלו שנמכרים בחנויות: רקע עם תמונה תת מימית כלשהי או – רקע תלת מימדי אמיתי שאפשר להדביק מבפנים לאקווריום. זה רקע מדהים שמוסיף המון. הצעה מעניינת נוספת: רקע כהה מאד (כמו ציפוי כהה שמדביקים על חלון המכונית) עם תאורה חלשה מאחוריו. עם ביצוע מתאים הוא מוסיף אפקט יפייפה לאקווריום ונותן תחושה אמיתית של עומק.

ריהוט ועיצוב פנים האקווריום – כל דג והדרישות שלו. במקרה של שפמנונים מתהפכים למשל, אשר מגיעים מאגמים באפריקה, סלעים ואבנים יתנו את האפקט המתבקש. כאן למשל, אפשר יהיה לרפד את הקרקעית בחלוקי נחל גדולים. שפמנונים שחיים בנחל ואוהבים זרימה חזקה של מים ירגישו בנוח באקווריום נקי מצמחייה או שתול בדלילות, אבל עם כמה עצי סחף (אפשר לרכוש בחנות דגים). שפמנונים שאוהבים מים שחורים, ביצה צפופה או מים שעשירים ברקבובית צמחייה יאהבו אקווריום צמחיה עם קרקעית של מצע שתילה רך.

פילטרציה

כמו במרבית הדגים האחרים – השתדלו לרכוש את הפילטר הגדול והחזק ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם: העדיפו נפח על עוצמת משאבה (פילטר חיצוני גדול עדיף בהרבה על פילטר פנימי קטן עם משאבה חזקה מאד). הקדישו את רוב הפילטר לסינון ביולוגי (פילטר מבוסס מדיה לבקטריות, המסירות חומרים רעילים שהם תוצרים של הפרשות הדגים) ומכאני (פילטר מבוסס על צמר פרלוני, או שקית מיקרונית, אשר לוכדים בתוכם חלקיקי לכלוך מן המים ומותירים את המים נקיים). בחלק גדול מהמקרים אפשר להימנע מפחם פעיל – בייחוד אם מדובר ב"מים שחורים": פחם פעיל סופח את הצבעים הכהים מן המים.

רצוי לשלב שני פילטרים, כדי לאפשר גיבוי מאחד לשני. אפשר ברוח זו למקם פילטר חיצוני גדול ופילטר נתלה קטן שיגבה אותו, או אפילו פילטר פנימי שיניע את המים.

את הפילטרים יש לנקות אחת לתקופה וכמובן – אף פעם לא לנקות את כל הפילטר: תמיד צריך להשאיר חלק "מלוכלך" עם בקטריות, כדי שהן ידביקו את שאר הפילטר שניקיתם.

תאורה

פחות משמעותית כשמדובר בדגים, הם יסתדרו כמעט עם כל תאורה. אם אתם משלבים צמחיה, יש לוודא שמדובר בתאורה מספקת (ועל כך, במאמר אחר). שימו לב שלא מעט שפמנונים מעדיפים לחיות במים אפלוליים ויסתתרו תחת תאורה חזקה מדיי.

תזונה וטיפול שוטף: החליפו את המים באקווריום אחת לתקופה: בין פעם בשבוע לפעם בחודש (עם העדפה להחלפות מרובות וקטנות). לא מדובר בהחלפת כל המים, אלא בהחלפה קטנה של כ 10 – 20 אחוז מן המים של האקווריום. את המים החדשים העבירו טיפול כנגד כלור ושאר מרעין בישין שמגיעים מהברזים.

לכל שפמנון יש דרישות משלו מבחינת תזונה – התייעצו עם המוכרים ועם האינטרנט, באשר לדגים היחודיים לכם.

אנחנו מאחלים לכם גידול נעים ומוצלח!

למגוון השפמנונים שיש לנו בחווה, לחצו על הקישור הזה

הפוסט גידול שפמנונים באקווריום הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

אנציסטרוס (אשר נקרא לפעמים גם בריסל נוז) מגיע מן הנהרות והיובלים של דרום אמריקה. הוא חום בעיקר, עם איזורים בהירים יותר. איזור הפה והאף מכוסה בשורה של מחושים אשר מזכירים מעט שפם ומשמשים בעיקר כדי לאתר מזון.

קיים מגוון רחב של אנציסטרוסים למכירה בצבעים שונים (למשל, אנציסטרוס אלבינו שמגיע פעמים רבות לחוות דג הזהב) ועוד.

זהו דג שקט, לא גדול במיוחד, שמהווה תוספת נפלאה לאקווריומים קיבוציים ואפילו אקווריומים קטנים (הוא יכול להסתפק בנפח של 100 ליטר מים).

הם אוהבים אקווריומי צמחייה, עם צמחיה מהירת גדילה, מים מחומצנים היטב ותנועה קבועה של מים. סלעים וגזעי עץ שקועים במים יתנו להם שפע של מקומות מסתור ויצמצמו מאד סטרס אצל הדגים הביישנים הללו.

קל מאד לגדל ולהרבות אנציסטרוסים – וזה קורה בעיקר בחודשי החורף. ניתן לעודד אותם להתרבות ע"י חיקוי של ירידת גשמים מרובה (החלפות מים של 75%). הביצים ממוקמות על חתיכת גזע שקוע והזכר ישאר לשמור עליהם. לאחר כ – 10 ימים יבקעו הדגיגים ואז ניתן יהיה להעבירם בקלות לאקווריום אחר לצורך גדילה.

יש להאכיל את הדגיגונים באפונה מקולפת ומעוכה.

האנציסטרוס הוא דג צמחוני ואיננו בררן גדול בתזונה. הוא יאכל בעיקר שאריות של מזון שנפלו לקרקעית בהאכלה רגילה ויחסל אצות לא רצויות שצומחות באקווריום. ניתן לשדרג את תזונתו ע"י תוספי מזון צמחיים איכותיים, טבליות אצה וכו'.

הפוסט אנציסטרוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

פרלוואלה – Farlowella Catfish

הפרלוואלה המלכותית היא שפמנון אוכל אצות מאורך ורזה אשר מגיע מנהרות מהירי זרימה בדרום אמריקה.

לדגים אלו נדרש אקווריום בנפח מינימלי של כ – 100 ליטר, עם צמחייה ומסלעה דלילה יחסית. אין צורך במקומות מסתור אך הסטריוסומה זקוקה למרחב שחייה, אוורור טוב ופילטרציה חזקה.

ניתן להרבות שפמנוני פרלוואלה בקלות באקווריום. הנקבה מטילה כשישים ביצים צהובות/חומות והזכר ישמור עליהן עד שצבען יתכהה מעט. לאחר כשבוע יבקעו הביצים ואת הדגיגים יש להאכיל במזונות צמחיים גרוסים כמו תרד, ומזונות שוקעים דקים.

פרלוואלה תתקיים היטב משאריות מזון שנופלות לקרקעית ומאצות, אבל יש להשלים את מזונה באמצעות טבליות שוקעות המיועדות לדגים מנקים.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

הפוסט פרלוואלה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.