שפמנונים – Catfish

השפמנונים הם קבוצה מגוונת של דגים, הכוללת בתוכה זנים שונים ממקומות שונים ברחבי העולם. כל זני השפמנונים (או החתולים), שייכים ל – 37 משפחות מוכרות (האחרונה זוהתה ביוני 2005, בנהר לקנטון, אשר בדרום מקסיקו).

הטקסונומיה של המשפחה הגדולה והמגוונת הזו ממשיכה להשתנות מכיוון שהחוקרים ממשיכים לגלות עוד ועוד דגים שמשוייכים למשפחה. כיום – עם בדיקות ה DNA המתקדמות התחוללה מהפיכה של ממש בסיווג השפמנונים והם חולקו מחדש (כולל מתן שמות מדעיים חדשים לאחדים מהם).

לכל השפמנונים יש שפמים, איברי חישה ארוכים ועדינים המצויים בקרבת הפה. שפמים אלו סורקים את הסביבה ומגבירים את יכולת החישה והמודעות של השפמנון למה שקורה מסביבו. יש בהם פקועיות טעם אשר מסייעות לדג "לטעום" את הסביבה גם במים אפלים או עכורים, בהם הראות נמוכה.
מעניין לציין שפמנונים אינם משפחת הדגים היחידה אשר מצויידת בחיישנים כאלו: הם קיימים גם אצל קרפיונים, ברבוניות ואפילו אצל חלק מהכרישים.

מרבית זני השפמנונים חיים במים מתוקים, וניתן למצוא אותם בכל יבשת בעולם, למעט באנטרקטיקה. יש מספר זנים אשר חיים גם במים מלוחים (כולל זן אחד שפלש בשנים האחרונות לים התיכון).

מאפיין נוסף המשותף לכל החתולים הוא היעדר קשקשים כמו גם קוץ חד בסנפירים הקדמיים, אשר משחרר חלבונים בעיתות מצוקה ולחץ. בזנים מסויימים של שפמנונים, מדובר בחומר כואב שעלול לגרום לפגיעה בבני אדם (ובמקרים של רגישות עלולים להגיע גם לטיפול בבית חולים). לזנים אחרים,יש גם יכולת ליצור מתח חשמלי גבוה (של עד 350 וולט).

משפחה בעייתית? לפעמים. חתול וולס למשל, מגיע לאורך של כחמישה מטרים (לכו תמצאו אקווריום בשביל דבר כזה) ושפמנון המקונג שזכה למספר תוכניות בערוצי המדע בטלוויזיה, חי בנהר המקונג שבמזרח אסיה ויכול להגיע גם ל – 300 קילוגרמים לפחות.

זנים אחרים קשה להחזיק באקווריום, לא בגלל הגודל שלהם, אלא בגלל שדרישות המחייה שלהם בלתי אפשריות:

קחו למשל את חתול הקנדירו. זהו דג טפיל אשר יהרוג את שותפיו לאקווריום. בטבע הקנדירו מתחברים לזימים של דגים אחרים ומוצצים את דמם. מנהג זה הביא לדג את הכינוי החביב "דג הערפד של ברזיל": הוא עלול להיצמד לבני אדם אשר מתרחצים בנהר או אגם ונמשך לדם ולשתן.

השפמנון המהלך הוא דוגמה משעשעת נוספת לדג שאיננו מתאים כלל וכלל לגידול באקווריום. זהו דג של מים מתוקים אשר מסוגל לנשום אוויר ומוצאו – ממזרח אסיה. הוא זכה לשמו בשל היכולת יוצאת הדופן שלו ללכת על אדמה יבשה, על מנת למצוא מזון או סביבת מחייה טובה יותר. אף על פי שלא מדובר בהליכה של ממש, הוא משתמש בסנפירי הגחון שלו על מנת להגביה את עצמו ומזיז את גופו בתנועה גלית כדי ליצור תנועה הדומה לזו של נחש.

מתחת למים הוא מעדיף סביבות שקטות של מים עומדים. על פי רוב, מדובר במקווי מים עונתיים אשר מתייבשים ויכולת ההליכה של הדג מאפשרת לו לנדוד למקום אחר, כאשר ביתו מתייבש.

אבל לא כל השפמנוניים גדולים כל כך, מסוכנים כל כך או בעייתיים כל כך לגידול. מדובר במשפחה ענקית של דגים נפלאים, חלקם צימחוניים ומהווים תוספת מרהיבה לאקווריום קיבוצי (עם דגים אחרים) או לאקווריום ייעודי להם. דוגמאות? בבקשה: הקורידורס לכל משפחותיו הוא דג קטן, שקט ורגוע שניזון בעיקר משאריות שנופלות על הרצפה. הוא ידאג להשאיר את האקווריום שלכם נקי ממזון נרקב ויוסיף חינניות שקטה. אגב, לחלקם יש עפעפיים והם יכולים לקרוץ לכם מפעם לפעם. ישנם קורידורסים נפוצים אשר מגיעים לחווה מדיי שבוע (למשל קורידורס נחושתי ולבקן). אחרים נדירים יותר, כמו קורידורס פנדה הננסי והמקסים, או הסטרביי.

הפלקוסטומוסים והאנציסטרוסים למיניהם הם אוכלי אצות, על פי רוב, אשר גבם המשוריין מגן עליהם מפגיעה של דגים אחרים והפה שלהם הוא מנגנון וואקום מתוחכם אשר מצמיד אותם לדפנות האקווריום בעודם מגרדים מעליהן אצות. זהו ה"דג המנקה" הידוע, אשר ניתן למצוא כמעט בכל אקווריום מים מתוקים בעולם.

השפמנון המתהפך הוא תוספת נפלאה לאקווריום עם דגים אגרסיביים למחצה. דגים אלו מבלים את חייהם בשחייה על הגב. וזה עוד לפני שדיברנו על הדולפינים והכרישים שמיטיבים לשחות ודורשים אקווריום גדול, אבל מבטיחים בתמורה תנועה ו"אקשן". אגב מדובר בדגים עם ניצולת אנרגיה מדהימה – הם מעכלים כמעט את כל המזון שהם צורכים ומתרגמים אותו לגדילה.

תופתעו אולי לדעת שקיימים שפמנונים נדירים ומיוחדים לאקווריומים שמחיריהם גבוהים ביותר. בדרך כלל מקדישים להם אקווריום נפרד או שמשלבים אותם בזהירות עם דגים קרובים אליהם באופי. כך למשל – משפחת דגי ה L (מדובר במשפחה ענקית של דגים שממשיכים להתגלות ועל פי רוב, לכל אחד מן הזנים ניתן השם L ולאחריו מספר) אשר מכילה כמה פרטים מרהיבים, כמו הפלקו רויאל, נאגטים מיוחדים ועוד.

אקווריום

במרבית המקרים מדובר בקופסת זכוכית אטומה למים. לפני שמאכלסים את האקווריום יש להחליט לכתחילה על איזו סביבת מחיה בוחרים להתבסס כעיקרון עיצובי באקווריום. צורתו וגודלו של האקווריום יושלכו גם הם מסביבת המחייה שהוא יכיל. כך למשל – אקווריום חולי יהיה שטוח ורחב, בעוד שאקווריום מים שחורים (המדמה ביצה או מים עומדים באמזונאס) יהיה גבוה, צר ואפלולי.

אם יש לכם כבר אקווריום – אפשר להסתדר עם מה שיש. אם אתם מעוניינים לרכוש אקווריום לצורך העניין, הקדישו מחשבה לשני דברים עיקריים: שטח פני המים ושטח הקרקעית.

מרבית השפמנוניים הם שוכני קרקעית ולכן, חשוב לאפשר להם שטח רחב ככל האפשר על הקרקעית כדי לנוח וליצור לעצמם טריטוריות או קבוצות. פני המים הם המקום שבהם מתבצעת החלפת גזים וחמצן טרי נכנס לאקווריום. לכן – חשוב לאפשר כמה שיותר שטח פנוי בפני המים. ככל שהמיכל גבוה יותר, כך רמות החמצן בחלק התחתון שלו יהיו נמוכות יותר ויש לוודא שקיים אוורור מתאים.

הרקע

יכול לשנות לחלוטין את הצורה והמראה של האקווריום שלכם! חובבים אחדים מעדיפים שלא לשים רקע בכלל, אבל כשאין רקע מאחור הדגים נוטים להיות לחוצים ועצבניים יותר. במצב האידיאלי, כדאי שהרקע או הטפט יקיף שלושה צדדים של האקווריום ויותיר רק דופן אחת פתוחה.

דוגמאות – ניילון או טפט כהה, קרטון (שנגזר מקופסת קרטון) יכול לתת אפקט מענייןן של תחתית הנהר, אפשר גם לצבוע אותו. הרקעים המועדפים כמובן הם אלו שנמכרים בחנויות: רקע עם תמונה תת מימית כלשהי או – רקע תלת מימדי אמיתי שאפשר להדביק מבפנים לאקווריום. זה רקע מדהים שמוסיף המון. הצעה מעניינת נוספת: רקע כהה מאד (כמו ציפוי כהה שמדביקים על חלון המכונית) עם תאורה חלשה מאחוריו. עם ביצוע מתאים הוא מוסיף אפקט יפייפה לאקווריום ונותן תחושה אמיתית של עומק.

ריהוט ועיצוב פנים האקווריום – כל דג והדרישות שלו. במקרה של שפמנונים מתהפכים למשל, אשר מגיעים מאגמים באפריקה, סלעים ואבנים יתנו את האפקט המתבקש. כאן למשל, אפשר יהיה לרפד את הקרקעית בחלוקי נחל גדולים. שפמנונים שחיים בנחל ואוהבים זרימה חזקה של מים ירגישו בנוח באקווריום נקי מצמחייה או שתול בדלילות, אבל עם כמה עצי סחף (אפשר לרכוש בחנות דגים). שפמנונים שאוהבים מים שחורים, ביצה צפופה או מים שעשירים ברקבובית צמחייה יאהבו אקווריום צמחיה עם קרקעית של מצע שתילה רך.

פילטרציה

כמו במרבית הדגים האחרים – השתדלו לרכוש את הפילטר הגדול והחזק ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם: העדיפו נפח על עוצמת משאבה (פילטר חיצוני גדול עדיף בהרבה על פילטר פנימי קטן עם משאבה חזקה מאד). הקדישו את רוב הפילטר לסינון ביולוגי (פילטר מבוסס מדיה לבקטריות, המסירות חומרים רעילים שהם תוצרים של הפרשות הדגים) ומכאני (פילטר מבוסס על צמר פרלוני, או שקית מיקרונית, אשר לוכדים בתוכם חלקיקי לכלוך מן המים ומותירים את המים נקיים). בחלק גדול מהמקרים אפשר להימנע מפחם פעיל – בייחוד אם מדובר ב"מים שחורים": פחם פעיל סופח את הצבעים הכהים מן המים.

רצוי לשלב שני פילטרים, כדי לאפשר גיבוי מאחד לשני. אפשר ברוח זו למקם פילטר חיצוני גדול ופילטר נתלה קטן שיגבה אותו, או אפילו פילטר פנימי שיניע את המים.

את הפילטרים יש לנקות אחת לתקופה וכמובן – אף פעם לא לנקות את כל הפילטר: תמיד צריך להשאיר חלק "מלוכלך" עם בקטריות, כדי שהן ידביקו את שאר הפילטר שניקיתם.

תאורה

פחות משמעותית כשמדובר בדגים, הם יסתדרו כמעט עם כל תאורה. אם אתם משלבים צמחיה, יש לוודא שמדובר בתאורה מספקת (ועל כך, במאמר אחר). שימו לב שלא מעט שפמנונים מעדיפים לחיות במים אפלוליים ויסתתרו תחת תאורה חזקה מדיי.

תזונה וטיפול שוטף: החליפו את המים באקווריום אחת לתקופה: בין פעם בשבוע לפעם בחודש (עם העדפה להחלפות מרובות וקטנות). לא מדובר בהחלפת כל המים, אלא בהחלפה קטנה של כ 10 – 20 אחוז מן המים של האקווריום. את המים החדשים העבירו טיפול כנגד כלור ושאר מרעין בישין שמגיעים מהברזים.

לכל שפמנון יש דרישות משלו מבחינת תזונה – התייעצו עם המוכרים ועם האינטרנט, באשר לדגים היחודיים לכם.

אנחנו מאחלים לכם גידול נעים ומוצלח!

למגוון השפמנונים שיש לנו בחווה, לחצו על הקישור הזה