ציקליד אוארו הוא אחד הדגים המרשימים ביותר שתפגשו. חובבים רבים מכנים אותו "בן הדוד" של הדיסקוס בגלל מבנה הגוף הדומה והאופי האצילי. הדג הזה מביא איתו נוכחות, חוכמה ויופי פראי של האמזונס ישירות לסלון שלכם.

מחפשים דג גדול עם אישיות כובשת? רוצים להימנע מתוקפנות של ציקלידים אחרים? האוארו הוא הבחירה המושלמת עבורכם. במאמר זה נלמד אתכם איך לגדל אותו בהצלחה ואיך ליהנות ממנו לאורך שנים.

תוכן עניינים:

• מקור והתפוצה הטבעית
• מראה חיצוני של אוארו
• התנהגות וחיי להקה
• תנאי גידול עבור ציקליד אוארו
• תזונה ותוספי מזון מומלצים
• התאמה לדגים אחרים
• טיפים למגדלים מתחילים
• סיכום והמלצות

מקור והתפוצה הטבעית

ציקליד אוארו מגיע אלינו מדרום אמריקה. תמצאו אותו בעיקר באגן האמזונס, בברזיל ובגיאנה. הדג חי בטבע במים חמימים ורכים מאוד. המים הללו מכונים "מים שחורים" בגלל החומציות והצבע הכהה שמגיע משורשים ועלים.

בסביבתו הטבעית, הדג מסתתר בין גזעי עצים שקועים וצמחייה סבוכה. כך הוא מגן על עצמו מטורפים. הבינו את סביבת המקור הזו. כך תשחזרו את התנאים באקווריום ותבטיחו דג בריא ושמח שמציג את מלוא תפארתו.

מראה חיצוני של אוארו

הדבר המרתק ביותר בציקליד זה הוא השינוי במראה שלו. כדג צעיר, הוא כהה ומנוקד. הוא נראה ממש כמו עלה רקוב וזו הסוואה גאונית נגד טורפים. ככל שהוא מתבגר, המראה משתנה לחלוטין.

הבוגרים מתאפיינים בגוף אליפטי וגבוה. הצבעים שלהם נעים בין בז' לאפור עם כתם שחור גדול בצד הגוף. הכתם נראה כמו משולש או יתד (מכאן שמו המדעי). העיניים שלהם לרוב אדומות או כתומות ומשדרות ערנות. דג בוגר מגיע לגודל של 25 עד 30 סנטימטרים. זהו דג תצוגה מרשים.

התנהגות וחיי להקה

אל תטעו לחשוב שהוא אגרסיבי כמו ציקלידים אמריקאים אחרים. ציקליד אוארו ידוע כ"ענק עדין". הוא רגוע יחסית, חכם מאוד ולומד מהר לזהות את הבעלים שלו. הוא אפילו יחכה לכם ליד הזכוכית בזמן האכלה.

זהו דג להקה מובהק. בטבע הם חיים בקבוצות. לכן, גדלו אותו באקווריום בקבוצה של 4-5 פרטים לפחות. כלל זה חשוב במיוחד כשהם צעירים. דג שגדל לבד הופך לביישן ומסתתר. הקבוצה מעניקה לו ביטחון לשחות בחופשיות.

תנאי גידול עבור ציקליד אוארו

גודל אקווריום ועיצוב

הדג מגיע לגודל מכובד וזקוק למרחב שחייה. התחילו עם אקווריומים בנפח של 350 ליטר ומעלה. עצבו את המיכל עם הרבה גזעים ושורשים למסתור. השאירו גם מרחב פתוח בחזית לשחייה חופשית.

איכות המים

האוארו רגיש לאיכות המים. שמרו על מים נקיים מאוד והתקינו פילטרציה ביולוגית חזקה. הטמפרטורה האידיאלית נעה בין 26 ל-29 מעלות. כוונו למים רכים וחומציים (pH 6.0-7.0). עם זאת, פרטים שגדלו בשבי יסתגלו היטב גם למי ברז איכותיים.

תזונה ותוספי מזון מומלצים

מגדלים רבים טועים ומאכילים אותם רק במזון בשרי. זו טעות. ציקליד אוארו הוא אוכל כל, אך בטבע הוא ניזון בעיקר מהצומח. עודף חלבון מן החי ללא מרכיב צמחי יגרום לבעיות עיכול קשות.

בססו את התזונה על מזון יבש איכותי לציקלידים צמחוניים. שלבו ירקות טריים כמו מלפפון, קישוא או חסה חלוטה. אנו ממליצים על המזון אנין נון. אנו מייצרים אותו בחווה במיוחד כדי לספק את הצרכים של דגים אלו. הוא מכיל מרכיבים צמחיים חיוניים לעיכול תקין ולצבע חזק.

התאמה לדגים אחרים

הדג חברותי ומתאים לאקווריום "דרום אמריקאי" שקט. חפשו שותפים עם מזג דומה. שלבו אותו עם סקלרים, דיסקוסים, גאופגוסים וציקלידים בינוניים ורגועים.

אל תשלבו אותו עם דגים תוקפניים שיציקו לו. מצד שני, הימנעו מדגים קטנים מדי (כמו ניאונים) שהם עלולים לראות בהם חטיף. היכנסו לקטלוג דגי נוי למכירה באתר שלנו ובחרו את השכנים המתאימים. הצוות שלנו ישמח לייעץ לכם בשילוב הנכון.

טיפים למגדלים מתחילים

היפרדו מהצמחייה: ציקליד אוארו רואה בצמחים סלט טעים. יש לכם אקווריום צמחייה מושקע? ותרו על הדג הזה. הוא יאכל כמעט כל צמח. השקיעו במקום זאת בגזעים ואבנים יפים.

מנעו סטרס: הדג רגיש לשינויים חדים. הקפידו על טמפרטורה תואמת בהחלפות מים. הימנעו מתנודות קיצוניות בערכי המים. יציבות היא המפתח לבריאות הדג.

סיכום והמלצות

לסיכום, ציקליד אוארו הוא תוספת מדהימה למגדלים שרוצים את האמזונס בבית. הוא יפה, חכם ונוח. הקפידו על מים נקיים, הרבה מזון צמחי וחברה טובה. כך תזכו לגדל את אחד הדגים המיוחדים בתחביב.

רוצים להכין את הבית לדג החדש? בקרו בעמוד עיצוב בריכות נוי ואקווריומים לרעיונות. צרו איתנו קשר ישיר דרך עמוד יצירת קשר לייעוץ אישי.

היכנסו לראות מה חדש בחווה והישארו מעודכנים במשלוחים חדשים. מידע נוסף מחכה לכם במדור מאמרים נוספים באתר.

למידע נוסף בוויקיפדיה

Cobi Hay Digital

הפוסט ציקליד אוארו הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מחפשים דג שמפגין נוכחות מרשימה, מחשבה חדה ואופי שונה לחלוטין משאר הציקלידים הגדולים? הטמפורליס הוא הבחירה המדויקת עבורכם. חובבים רבים קוראים לו "ציקליד שוקולד" בגלל הצבעים העמוקים שלו, והוא מחזיק בגאווה בתואר "הענק העדין" של אמריקה הדרומית. הוא מביא את הפראות של האמזונס לאקווריום הביתי, אך עושה זאת ברוגע ובאצילות.

תוכן העניינים

• מקור ותפוצה טבעית
• מראה חיצוני ותכונות
• התנהגות וחיי להקה
• המלצות לתנאי גידול
• תזונה ותוספי מזון
• התאמה לדגים אחרים
• טיפים למגדלים מתחילים
• סיכום

מקור ותפוצה טבעית

הטמפורליס מגיע מדרום אמריקה. הוא חי באגן האמזונס העצום ושוחה בנהרות בברזיל, פרו וקולומביה. דגים אחרים בוחרים בזרמים חזקים, אך דג זה מעדיף אזורים שקטים בנהר. המקומיים קוראים לאזורים אלו "מים שחורים" או "מים לבנים" עכורים מעט.

בטבע, הטמפורליס חי בצמחייה סבוכה ובין שורשי עצים. שם הוא מוצא מסתור ומזון. הסביבה הזו מלמדת אותנו כיצד לעצב את האקווריום. עצבו לו סביבה כזו, תנו לו ביטחון, והוא יציג את הצבעים הטבעיים שלו במלוא הדרם.

מראה חיצוני ותכונות

הטמפורליס משנה את הצבעים שלו במהלך חייו בצורה מרתקת. לצעירים יש מראה כסוף או חיוור, אך הבוגרים מציגים מגוון צבעים מרהיב. הם מופיעים בגווני חום שוקולד, בורדו עמוק, ירוק זית ונגיעות של זהב.

לטמפורליס יש גוף אובלי וגבוה. זכרים בוגרים מגדלים "בליטה" (Nuchal Hump) במצח, שנותנת להם מראה מלכותי. העיניים שלהם גדולות ובולטות. לעיתים קרובות הוא מביט בבעליו ומזהה אותם.

גודל מקסימלי

זהו דג גדול. בתנאים טובים בחוות דג הזהב או באקווריום ביתי מרווח, הטמפורליס מגיע לאורך של 25 ואף 30 סנטימטרים. קצב הגדילה שלו מחייב תכנון מוקדם של גודל המיכל.

התנהגות וחיי להקה

לציקלידים אמריקאים רבים (כמו הטקסס או השטן האדום) יש שם של דגים אגרסיביים. בניגוד אליהם, הטמפורליס מפגין אופי רגוע ושליו יחסית לגודלו. הוא תוקף דגים אחרים רק אם הם קטנים מספיק כדי להיכנס לפה שלו, או אם הוא מרגיש איום על הטריטוריה שלו בזמן רבייה.

זהו דג חכם מאוד. מגדלים רבים מספרים כי הטמפורליס שלהם מגיב כשהם נכנסים לחדר, ואף "מבקש" אוכל בצורה חיננית. גדלו אותם בזוגות או בקבוצות קטנות. ודאו שהאקווריום גדול מספיק ונותן לכל דג מרחב אישי.

המלצות לתנאי גידול

ספקו לטמפורליס תנאים דומים לסביבה הטבעית שלו וכך תבטיחו שיאריך ימים וישגשג. שמרו על הפרמטרים הבאים:

גודל אקווריום

הטמפורליס גדל לממדים גדולים ולכן הוא צריך מרחב שחייה. התחילו עם אקווריום בנפח של 300 ליטר לפחות לזוג בוגר. למידע נוסף על בחירת מיכל מתאים, היכנסו לעמוד אקווריומים באתר שלנו.

עיצוב ודקורציה

הדג אוהב אקווריום שיש בו מקומות מסתור, גזעים ושורשים בתוך המים. שתלו צמחייה חזקה (כמו אנוביות), כי לרוב הטמפורליס שומר על הצמחים ולא הורס אותם. אם אתם מתכננים מערכת גדולה יותר, קחו השראה מתוך עיצוב בריכות נוי. שם תראו עקרונות דומים של מרחב ומסתור.

איכות המים

• טמפרטורה: שמרו על טווח של 25 עד 29 מעלות צלזיוס.
• חומציות (pH): כוונו לערכים שבין 6.0 ל-7.5.
• פילטרציה: התקינו פילטרציה חזקה ויעילה, כי דגים גדולים מייצרים פסולת רבה.

תזונה ותוספי מזון

הטמפורליס אוכל כל (Omnivore). בטבע הוא אוכל בעיקר חרקים וחסרי חוליות. באקווריום הביתי הוא לא בורר באוכל ובולע כמעט כל מזון שתציעו לו. למרות זאת, תנו לו תזונה מגוונת ואיכותית וכך תשמרו על הבריאות שלו ועל הצבעים הבוהקים.

אנו ממליצים מאוד להשתמש במזון איכותי שמתאים לציקלידים אמריקאים. שלבו מזון יבש עשיר בחלבון יחד עם תוספות צמחיות והדג יראה נפלא. בחרו במזון אנין נון. החווה מייצרת את מזון הפרימיום הזה, והוא מכיל את כל המרכיבים שדרושים לחיזוק המערכת החיסונית של הדג.

האכילו את הטמפורליס פעמיים ביום בכמות שהוא מסיים תוך דקות ספורות. כך תמנעו שאריות מזון שמזהמות את המים.

התאמה לדגים אחרים

כפי שכתבנו, הטמפורליס הוא דג שקט. לכן אתם יכולים לשלב אותו בהצלחה באקווריום קהילתי של דגים גדולים (Monster Fish Tank). הוא לא יסתדר עם דגים קטנים כי הוא יחשוב שהם טרף. לעומת זאת, הוא יחיה בשלום עם דגים בגודל דומה שלא רבים על טריטוריה.

הנה רשימת שותפים מתאימים:

• סוורום: ציקליד אמריקאי נוסף עם אופי דומה.
• גאופגוסים: "אוכלי האדמה". הם חיים בקרקעית ומשלימים את הטמפורליס ששוחה במרכז המיכל.
• אוסקרים: רק אם האקווריום גדול מספיק.
• דגי חתול גדולים: כמו דגי פלקוסטומוס למיניהם.

בדקו את קטלוג דגי נוי למכירה באתר שלנו ומצאו שותפים, או בואו לחווה והתייעצו עם הצוות המקצועי שלנו כדי לבצע התאמה מושלמת.

טיפים למגדלים מתחילים

גידול טמפורליס מעניק סיפוק רב, גם למגדלים שנכנסים בפעם הראשונה לעולם הציקלידים הגדולים. קבלו דגשים להצלחה:

היו סבלניים: דג הטמפורליס גדל לאט בהשוואה לאוסקר, אך שווה להמתין עד שהוא יקבל את הצבעים הבוגרים שלו.

החליפו מים: בצעו החלפות מים קבועות של 20% עד 30% בכל שבוע. דגים אלו רגישים לניטרטים שמצטברים במים.

כסו את האקווריום: ודאו שיש מכסה תקין. כמו ציקלידים רבים, הטמפורליס קופץ מהמים אם הוא נבהל.

היכנסו למדור מאמרים נוספים באתר, קראו מידע נוסף והיעזרו בתכנים מקצועיים בתחביב.

סיכום

הטמפורליס הוא בחירה מצוינת למי שרוצה "דג מחמד" אמיתי גדול, צבעוני ובעל אישיות כובשת, בלי האגרסיביות של מינים אחרים. הוא ימשוך תשומת לב בכל אקווריום בסלון או במשרד.

אנו בחוות דג הזהב מזמינים אתכם להגיע אלינו, לראות את הטמפורליס ואת המגוון העצום של דגים וציוד שיש אצלנו. הצוות שלנו יענה על כל שאלה ויעזור לכם להקים את האקווריום המושלם.

רוצים לדעת על משלוחים חדשים ומבצעים? בדקו את עמוד מה חדש בחווה.

יש לכם שאלות נוספות? רוצים להזמין? צרו קשר עם חוות דג הזהב ועשו את הצעד הראשון לאקווריום חלומי.

לקריאה נוספת: משפחת האמנוניים (ויקיפדיה)
קידום אתרים ודיגיטל: Cobi Hay Digital

הפוסט טמפורליס – ציקליד שוקולד אמריקאי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

ציקליד אליוטי שייך למשפחת הציקלידים ומגיע ממקורות המים החמימים של אמריקה המרכזית. הדג מאופיין בצבעים בוהקים, באופי רגוע יחסית וביכולת הסתגלות גבוהה. הוא מתאים גם למגדלים חדשים בזכות חוסנו והנטייה שלו לשמור על שלווה באקווריום קהילה.

מקור והתפוצה הטבעית

Torichthys Ellioti חי בנהרות של מקסיקו וגואטמלה. הוא שוחה במים רדודים שבהם הטמפרטורה נעה סביב 26 מעלות והזרימה מתונה. באזורים אלה יש חול רך, סלעים חלקים וצמחייה דלילה. בטבע הוא חופר קלות במצע כדי למצוא מזון וליצור מקומות מסתור. באקווריום הדג מפגין התנהגות דומה ולכן כדאי לשלב מצע רך שמאפשר לו להתנהל בצורה טבעית.

מראה חיצוני ותכונות ייחודיות

הציקליד אליוטי מציג גוף סגלגל בגודל של עד 13 ס"מ בבגרותו. צבעיו משתנים בהתאם למצב הרוח ולתנאי התאורה. כחול בוהק עוטף את הראש והחלק העליון של הגוף, ואילו אדום וזהב מאירים את הבטן והסנפירים. הזכרים מציגים סנפירים ארוכים יותר ונקודה שחורה בצד הגוף. כאשר הדג רגוע, הצבעים מתבהרים, וכשהוא שומר על טריטוריה הם מתעצמים ומושכים תשומת לב.

התנהגות וחיי להקה

האליוטי מתנהל ברוגע ויוצר היררכיה ברורה באקווריום. הוא חי בזוגות יציבים ויוצר קשר חזק עם בת הזוג. כאשר הדג שוחה בקבוצה, הוא מציג תנועות מתואמות ורגועות. באקווריום קהילה הוא נוהג להתרחק מדגים תוקפניים ומעדיף אזורים שקטים. הוא מזהה את המטפל ומגיב להופעתו ליד הזכוכית, מה שמקנה תחושת תקשורת אינטליגנטית.

תנאי גידול מומלצים

נפח, טמפרטורה ותחזוקה

ציקליד אליוטי גדל היטב באקווריום של 120 ליטר ומעלה. הדג משגשג במים יציבים בטמפרטורה של 25–28 מעלות וב-pH ניטרלי. פילטר ביולוגי שומר על איכות המים ומונע הצטברות רעלים. כדי להבטיח איזון, יש להחליף 20% מנפח המים מדי שבוע. הדג מגיב במהירות לשינויים ולכן כדאי לשמור על תחזוקה קבועה ולא לבצע ניקוי אגרסיבי.

עיצוב ותאורה

באקווריום אידיאלי הדג שוחה בין סלעים חלקים וצמחים עמידים כמו אנוביה ווליסנריה. תאורה רכה מדגישה את צבעיו ומעניקה תחושת עומק. הדג משתמש באזורים המוצלים למנוחה ובאזורים המוארים להצגת צבעיו. מגדלים יוצרים עיצוב המדמה נהר טרופי בעזרת מצע חול בהיר, צמחים וצדפים קטנים. מבחר אקווריומים ופתרונות עיצוב נוספים זמינים בעיצוב בריכות נוי.

תזונה ותוספי מזון מומלצים

האליוטי ניזון ממגוון רחב של מזונות. הוא אוכל תולעי דם, דפניה וארטמיה, וגם ירקות מבושלים כמו אפונה ותרד. מזון גרגרים איכותי לציקלידים מתאים לו לשימוש יומיומי. תוספי ויטמינים במזון מחזקים את הצבעים ואת מערכת החיסון. כדי למנוע השמנה, יש להאכיל בכמות קטנה פעמיים ביום. הדג לומד לזהות את זמן ההאכלה ומגיב בהתלהבות.אנחנו ממליצים על האכלה ב "אנין נון" – מזון איכותי מתוצרת חוות דג הזהב

התאמה לדגים אחרים

ציקליד אליוטי מסתדר היטב עם גורמים, סקלרים ופלאטים. הוא מעדיף שכנים רגועים ובגודל דומה. כאשר מציבים אותו עם מינים תוקפניים כמו דג אוסקר, הוא נלחץ ומאבד צבע. שמירה על יחס נכון בין מספר הדגים לגודל האקווריום מונעת תחרות על שטח. באקווריום קהילה מאוזן הדג מציג התנהגות רגועה ופעילה.

רבייה באקווריום

זוג אליוטים מטיל ביצים על משטח חלק ומגן עליהן בקפדנות. הנקבה מנקה את האבנים ומטילה עד 300 ביצים, בעוד הזכר מאוורר אותן ומרחיק פולשים. בתוך שלושה ימים הביצים בוקעות, וההורים שומרים על הדגיגים עד שהם מתחילים לשחות. רבייה מוצלחת מתרחשת רק כאשר הדגים חיים באקווריום יציב עם מים נקיים וטמפרטורה קבועה. התנהגות ההורים מהווה חוויה מרתקת לכל מגדל.

טיפים למגדלים מתחילים

מגדל חדש מצליח לשמור על ציקליד אליוטי בקלות יחסית. הדג עמיד בפני שינויים קטנים במים ואינו דורש טיפול מיוחד. תחזוקה שבועית פשוטה, תזונה מגוונת ותאורה מאוזנת מבטיחות הצלחה. חשוב לספק מקומות מסתור ולמנוע עומס באקווריום. למידע נוסף על דגי נוי וטכניקות גידול קראו את מאמרי חוות דג הזהב.

סיכום והמלצות

Torichthys Ellioti משלב יופי, רוגע ואינטליגנציה. הדג משגשג באקווריום קהילה, מגיב היטב לתחזוקה נכונה ומעניק חוויית צפייה מרגיעה. בזכות צבעיו הבוהקים והתנהגותו הידידותית הוא נחשב לבחירה מושלמת לכל מגדל.
רוצים לרכוש דגי נוי למכירה או לקבל ייעוץ מקצועי? בקרו בעמוד יצירת קשר וגלו מה חדש בחווה.

למידע נוסף על משפחת הציקלידים עיינו בויקיפדיה.

כתיבה ועריכה: Cobi Hay Digital
| מאמרים נוספים בחוות דג הזהב 8.

הפוסט ציקליד אליוטי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מוצא וייחודיות

הג'ק דמפסי הוא אחד הציקלידים המפורסמים ביותר בעולם דגי הנוי. מקורו במרכז אמריקה – בעיקר במקסיקו, הונדורס וגואטמלה. הוא חי במים מתוקים וחמים עם קרקעית חולית ושפע מקומות מסתור. שמו ניתן בהשראת אלוף האגרוף האמריקאי ג'ק דמפסי משנות ה־20, בזכות אופיו התקיף והמראה החזק שלו. מעבר לאופי, הדג מציג צבעים מתכתיים מרהיבים. הוא מסוגל להסתגל למגוון תנאים, מה שהופך אותו לבחירה מבוקשת בקרב מגדלים מנוסים.
 

מראה חיצוני

הג'ק דמפסי בעל גוף מוארך ומעט דחוס. צבעי הרקע כהים, ועליהם פזורים כתמים מטאליים בגווני כחול, ירוק וזהב. עם ההתבגרות הצבעים מתחזקים ומקבלים ברק מיוחד תחת תאורה. הזכרים לרוב גדולים יותר ובעלי סנפירים ארוכים ומחודדים. לעיתים הם גם מציגים צבעים עזים יותר. דגים בוגרים מגיעים לאורך של כ־20 ס"מ, ולעיתים אף יותר בתנאי גידול מיטביים. בזכות הגוונים המרהיבים והניגודיות החזקה, הדג נחשב לאחד מהדגי הנוי המרשימים ביותר לאקווריום.
 

אופי והתנהגות

הג'ק דמפסי נחשב לציקליד אגרסיבי, בעיקר כלפי דגים קטנים או חלשים. הוא טריטוריאלי ומגן בעקשנות על שטח המחיה שלו, במיוחד בבגרות או בתקופת הרבייה. עם זאת, ניתן לגדל אותו יחד עם דגים חזקים ובעלי מזג דומה. התנאי לכך הוא אקווריום גדול עם מקומות מסתור רבים. כאשר הדג חי בסביבה נכונה עם פילטרציה חזקה ומרחב מספק, הוא יציב וצפוי יותר. כך ניתן ליהנות מהיופי והעוצמה שלו בלי לחשוש מתוקפנות מופרזת.
 

שותפים מתאימים

כדג טריטוריאלי ואגרסיבי, הג'ק דמפסי דורש שותפים מתאימים. דגים חזקים ובינוניים משתלבים היטב, אם האקווריום גדול ומכיל מסתורים רבים. שותפים מומלצים הם גרין טרור, פה אש, סילבר דולר, אוסקר וכן דג הפלקו שמנקה את האקווריום. בנוסף, ניתן לשלב ציקלידים אפריקניים, ציקלידים אמריקאיים ושפמנונים, כל עוד נשמרים תנאי גידול מתאימים.
 

דרישות אקווריום

גידול מוצלח של הג'ק דמפסי מתחיל באקווריום גדול ומרווח. עבור זוג יש צורך בלפחות 250 ליטר. נפח גדול יותר מפחית תוקפנות ושומר על יציבות. יש צורך בפילטרציה עוצמתית שמבטיחה מים נקיים וזרימת חמצן טובה. מצע חולי או חצץ עדין מתאים במיוחד. סלעים, שורשים ומערות מספקים מקומות מסתור חיוניים לטריטוריות טבעיות. ניתן להוסיף צמחייה חיה, אך כדאי לבחור בצמחים עמידים מפני שהדג נוהג לעקור אותם. תכנון נכון מבטיח סביבת מחיה בריאה לאורך זמן.
 

תנאי מים

הג'ק דמפסי זקוק למים איכותיים ויציבים. טמפרטורה מומלצת היא 24–28 מעלות צלזיוס. החומציות (pH) צריכה להיות בין 6.5 ל־7.5. קשיות בינונית מתאימה במיוחד, אך הדג מסוגל להסתגל לערכים קרובים. יש לבצע החלפות מים של כ־20% בכל שבוע כדי לשמור על איכות. זרימה מתונה מחקה את סביבתו הטבעית ותורמת לבריאותו. כאשר מקפידים על איזון זה, הדג מציג צבעים עזים וחי חיים ארוכים ובריאים.
 

תזונה

הג'ק דמפסי הוא טורף-אוכל-כול הזקוק לתפריט מגוון. מומלץ להאכיל במזון יבש איכותי לציקלידים כמו אנין נון מתוצרת חוות דג הזהב. לצד זאת כדאי לשלב מזון חי או קפוא כמו תולעי דם, דפניות וארטמיה. ירקות מאודים כמו אפונה או תרד מוסיפים איזון תזונתי. תזונה מגוונת מחזקת את מערכת החיסון, משפרת צבעי גוף ומגבירה חיוניות. חשוב להאכיל במנות מדודות כדי למנוע זיהום מים ושומן עודף.
 

רבייה

הג'ק דמפסי מתרבה באקווריום ומציג נאמנות יוצאת דופן. כאשר זוג נוצר, הדגים בוחרים מקום מסתור שטוח, לרוב אבן או מערה. הם מנקים את המקום בקפדנות לפני ההטלה. הנקבה מטילה 500–800 ביצים, והזכר מפרה אותן מיד. שני ההורים מגנים על הביצים והדגיגים. הם מאווררים את המים בסנפיריהם ומרחיקים פולשים. לאחר 3–4 ימים הביצים בוקעות. בתוך שבוע נוסף הדגיגים שוחים בחופשיות. בתקופה זו יש לספק מזון זעיר כמו ארטמיה שזה עתה בקעה כדי להבטיח הישרדות גבוהה.
 

אתגרים נפוצים

מגדלים מתחילים נתקלים באתגרים עם הג'ק דמפסי. הדג עלול לגלות אגרסיביות כלפי דגים קטנים או חלשים. לכן חשוב לבחור בקפידה את שותפיו לאקווריום. שינוי חד באיכות המים עלול לגרום למחלות כמו נקודות לבנות (Ich) או זיהומים בקטריות. טעויות נפוצות נוספות הן אקווריום קטן מדי, פילטרציה חלשה או האכלת יתר. כל אלה יוצרים זיהום מים. כאשר מקפידים על תנאים נכונים ותזונה איכותית, הדג שומר על בריאות וצבעוניות לאורך שנים.
 

סיכום והמלצות

הג'ק דמפסי הוא דג חזק, צבעוני ומרשים. הוא מתאים במיוחד לחובבים בעלי ניסיון בגידול ציקלידים. הדג דורש אקווריום גדול, פילטרציה איכותית ומים יציבים. בתמורה הוא מעניק נוכחות מרהיבה והתנהגות מרתקת. מגדלים חדשים יתקשו להתמודד איתו, אך חובבים מנוסים ייהנו מדג חכם ודינמי. מומלץ לשלבו עם שותפים מתאימים ולהאכיל במזון ייעודי כמו אנין נון. למידע נוסף ניתן לקרוא גם בערך ויקיפדיה על ג'ק דמפסי.
 

הפוסט ג'ק דמפסי (אלקטריק בלו) – Rocio octofasciata הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

סטנופרקה לקוסטיקטה (Satanoperca leucosticta), הידוע גם כ**"Whitespotted Eartheater"**, הוא אחד מדגי המים המתוקים המיוחדים והמרשימים ממשפחת הציקלידים. מקורו בדרום אמריקה, באזורים כמו קולומביה, גיניאה וסורינאם. דג זה ידוע בהתנהגותו המרתקת של סינון מצע הקרקעית בחיפוש אחר מזון, ובכך זכה לכינוי "אוכל אדמה מנוקד". צבעיו העדינים בשילוב עם נקודות לבנות בולטות מעניקים לו מראה אלגנטי וייחודי שמתאים לאקווריום חובבים מתקדם.

מראה חיצוני

סטנופרקה לקוסטיקטה מתאפיין בגוף כסוף-חום עם נקודות לבנות המעטרות את פניו ואת בסיס סנפיר הגב, המעניקות לו מראה ייחודי וזוהר. שורת הנקודות הלבנות היא שאחראית לשמו המדעי – leucosticta, שפירושו "נקודות לבנות" בלטינית. הזכרים גדולים מהנקבות, כאשר פניהם מנוקדות באופן בולט יותר. דג זה יכול להגיע לאורך של עד 25 ס"מ, ולכן דורש תנאי גידול מתאימים.

תנאי גידול באקווריום

כדי לגדל סטנופרקה לקוסטיקטה בהצלחה, יש לספק אקווריום בנפח של לפחות 200 ליטר, עם מים רכים וחומציים (pH בין 6 ל-7) וטמפרטורה יציבה של 26-29 מעלות צלזיוס. מומלץ להשתמש במצע חול עדין, המאפשר לדג לסנן את המצע בבטחה.
באקווריום יש לשלב מקומות מסתור כמו סלעים ושורשים, לצד צמחים עמידים המתאימים למים רכים. מערכת סינון חזקה עם זרימת מים מתונה הכרחית לשמירה על איכות המים ועל בריאות הדג.

אופי והתנהגות

סטנופרקה לקוסטיקטה הוא דג רגוע ושקט עם תנועות איטיות ומחושבות. הוא ידוע בהתנהגותו הייחודית של סינון חול, שבה הוא מחפש מזון בקרקעית האקווריום. אף שהוא נחשב לדג חברותי בקבוצות, ייתכן שתופיע תוקפנות תוך-מינית, במיוחד בעונת הרבייה. אופיו הרגוע מאפשר לו להשתלב באקווריום קהילתי כאשר מספקים לו שותפים מתאימים.

שותפים לאקווריום

הסטנופרקה לקוסטיקטה מתאים לשילוב עם דגים שקטים בגודל דומה, כמו אוארו, גאופגוסים וסוורומים. שותפים טריטוריאליים או קטנים מדי אינם מומלצים, שכן הם עלולים להיפגע מהתנהגותו או גודלו. בחירת שותפים מתאימים תסייע בשמירה על הרמוניה באקווריום.

תזונה

הסטנופרקה לקוסטיקטה הוא דג אוכל-כול (אומניבור), ולכן יש לספק לו תפריט מגוון הכולל מזון יבש, מזון קפוא כמו תולעי דם וארטמיה, ותוספות צמחיות כמו ירקות מבושלים. תזונה מאוזנת תסייע לשמור על צבעיו היפים ועל בריאותו הכללית. מומלץ להאכיל אותו 2-3 פעמים ביום במנות מדודות.

רבייה באקווריום

רבייה של סטנופרקה לקוסטיקטה באקווריום היא תהליך מרתק. הזוג מכין אזור להטלה על מצע חלק, כמו סלע או עלה, ולאחר מכן הנקבה מטילה כ-200 ביצים, שהזכר מפרה מיד. הנקבה אוספת את הביצים לפיה ושומרת עליהן במשך כשבועיים עד שלושה. במהלך תקופה זו, הדגיגים משתחררים מהפה לאכילה, אך מוחזרים במהירות במקרה של סכנה. התנהגות זו הופכת את הרבייה לחוויה ייחודית עבור המגדלים.

תחזוקה וטיפול

כדי לשמור על בריאותו של סטנופרקה לקוסטיקטה, חשוב להקפיד על תחזוקה שוטפת של האקווריום:

• החלפות מים שבועיות של 20%-30%.
• שמירה על פרמטרים יציבים של מים רכים וחומציים.
• ניקוי סדיר של מערכת הסינון.
• אספקת מקומות מסתור וקרקעית חולית.

תחזוקה נכונה תבטיח שסטנופרקה לקוסטיקטה ישגשג וישאר בריא לאורך זמן.

האם סטנופרקה לקוסטיקטה הוא סוג של גאופגוס?

למרות הדמיון בהתנהגות ובמראה, סטנופרקה לקוסטיקטה אינו נחשב לסוג של גאופגוס, אך הם קרובים מאוד מבחינה טקסונומית. שניהם שייכים למשפחת הציקלידים ולתת-המשפחה של אוכלי האדמה (Eartheaters), אך מדובר בשני סוגים נפרדים:

• גאופגוס (Geophagus): ידועים בהתנהגות סינון קרקעית אך אינם מחזיקים דגיגים בפה.
• סטנופרקה (Satanoperca): מאופיינים בשמירה על הדגיגים בפיהם, מה שמעניק להם צורת ראש ייחודית במהלך הרבייה.

ההבדלים המרכזיים בין השניים הם בהרגלי הרבייה ובמראה: סטנופרקה לקוסטיקטה ידוע בנקודות הלבנות הייחודיות ובשמירה על הביצים בפה, בעוד גאופגוסים נוטים להטיל את הביצים על מצע פתוח ולהגן עליהן שם.

סיכום

סטנופרקה לקוסטיקטה הוא דג ייחודי שמשלב מראה מרהיב עם התנהגות מעניינת. עם תנאי גידול נכונים, שותפים מתאימים ותזונה מאוזנת, הוא יכול להפוך לאטרקציה המרכזית באקווריום שלכם. אם אתם מחפשים דג שמשלב יופי, רוגע והתנהגות יוצאת דופן, סטנופרקה לקוסטיקטה הוא הבחירה המושלמת!

הפוסט סטנופרקה לקוסטיקטה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

ציקליד פה אש, הידוע גם בשם Thorichthys meeki, שייך לקבוצת ה"ציקלזומות" שהיו כלולות בעבר בסוג Cichlasoma וכיום נכללות בסוגים שונים. ציקליד זה נמנה עם סוג Thorichthys הכולל מספר מיני ציקלידים קטנים ממרכז אמריקה, המאופיינים בצורתם, בצבעם ובהתנהגותם הדומה.

בית גידול טבעי:

ציקליד פה אש מאכלס בטבע מקווי מים מגוונים ולעיתים עכורים במרכז אמריקה. הוא ניזון בעיקר מאצות ומחסרי חוליות שחיים בתוכן. דגים שנלכדו בטבע יכולים להפגין תוקפנות עזה המזכירה יותר את התנהגותם של ציקלידים אפריקאיים, אך רוב הדגים הזמינים בתחביב מגיעים מרביית שבי ואיבדו חלק ניכר מהתוקפנות הטבעית שלהם. לכן, ניתן לשכן אותם עם מגוון רחב של דגים, כל עוד אלו אינם עדינים או קטנים מדי.

תנאי מחיה באקווריום:

מומלץ לגדל את ציקליד פה אש בזוגות, אך ניתן לשכן אותם גם בקבוצות באקווריומים מרווחים. ציקלידים אלו דורשים אקווריום עם מערכת פילטרציה איכותית, עם עדיפות לפילטר חיצוני לשמירה על איכות מים טובה. אוורור המים באמצעות משאבת מים חיוני לשמירה על רמת חמצן נאותה במים. טמפרטורת המים המומלצת היא בין 24-28 מעלות צלזיוס, ויש להקפיד על החלפות מים שבועיות של כ-10% כדי לשמור על סביבה נקייה ובריאה לדגים. מסלעה עם מגוון מקומות מסתור תסייע לו להתאקלם במהירות לאקווריום.

טיפול בציקליד פה אש:

ציקליד פה אש נחשב לדג עמיד יחסית, אך מומלץ לשלב אותו רק במערכות מבוססות. אף על פי שמדובר בציקליד רגוע יחסית, לא מומלץ לשלבו עם דגים קטנים ועדינים או עם דגים תוקפניים יותר שעלולים לפגוע בו. מסלעה עם מגוון מקומות מסתור תסייע לו להתאקלם במהירות לאקווריום.

שותפים לאקווריום:

ציקליד פה אש יכול לפגוע בדגים שקטים ודגים תוקפניים יותר עלולים לפגוע בו. ניתן לשלב אותו עם ציקלידים שקטים אחרים ומומלץ לגדל בזוגות או בקבוצות. כמו כן, חשוב לדעת שהוא מסוגל לפגוע בשרימפסים ובחסרי חוליות קטנים אחרים.

תנאי מים:

ציקליד פה אש עמיד למדיי ומסוגל להתמודד עם מגוון רחב של פרמטרים של מים. שמירה על איכות מים טובה, פילטרציה יעילה והחלפות מים סדירות יסייעו לו לשגשג.

רבייה:

בעת הרבייה, ציקליד פה אש הופך לתוקפני יותר ויתקוף כל דג שיתקרב לטריטוריה שלו. הנקבה תטיל ביצים על משטח חלק, והזכר יפרה אותן. הם נוטים להיות אגרסיביים ביותר בעת הדגירה והשמירה על הצאצאים. חשוב לספק להם מקום מסתור מתאים ולדאוג לתנאים טובים באקווריום כדי להבטיח רבייה מוצלחת.

סיכום:

ציקליד פה אש הוא דג מרשים בצבעיו ובהתנהגותו, המתאים למגוון רחב של מערכות אקווריום. עם טיפול נכון ותנאים מתאימים, הוא יכול להוות תוספת מעניינת וצבעונית לאקווריום שלכם.

הפוסט ציקליד פה אש הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

האקרה הכחולה, הידועה גם בשם "ציקליד נאון" (Blue Acara), היא אחד מדגי הנוי הפופולריים ביותר בקרב חובבי האקווריומים. הדג משלב מראה עוצר נשימה עם אופי רגוע יחסית לציקלידים אחרים, מה שהופך אותו לבחירה מושלמת לאקווריום מים מתוקים. במאמר זה נצלול לעומק עולמו של האקרה הכחולה ונבין מדוע הוא אחד הדגים המועדפים על מגדלי דגי הנוי.

מוצא הדג ומשמעות השם

האקרה הכחולה מגיעה ממקווי מים מתוקים באמריקה הדרומית, בעיקר מוונצואלה וטרינידד. שם הדג, Andinoacara pulcher, מתייחס למראהו היפה – המילה "Pulcher" בלטינית פירושה "יפה". הדג זכה לכינוי "ציקליד נאון" בזכות צבעיו הזוהרים, המזכירים אורות ניאון בוהקים.

מראה חיצוני ומאפיינים

האקרה הכחולה הוא דג בעל גוף קומפקטי ומעט מגושם, עם צבעים מרהיבים של כחול מתכתי, ירקרק וכסוף. על פניו מופיעים פסים אופקיים ירקרקים, בעוד קשקשי הגוף מנצנצים תחת התאורה כמו יהלומים קטנים. סנפיריו ארוכים וזורמים, ולעיתים ניתן להבחין בגוון כתום עדין בקצותיהם.

הדג מגיע לאורך של כ-13-16 ס"מ בבגרותו, כשהזכרים נוטים להיות גדולים ומוארכים מעט יותר מהנקבות. הבדל נוסף הוא שהזכרים מפתחים בליטה קלה על ראשם בגיל בוגר. צבעיהם הופכים עזים יותר ככל שהם מתבגרים, מה שמוסיף ליופיים הכללי.

התנהגות באקווריום

למרות היותו ציקליד, האקרה הכחולה נחשב רגוע יחסית, במיוחד אם משווים אותו לבני משפחת הציקלידים האחרים, כמו ה"Green Terror". הוא מסתדר היטב עם דגים שקטים בגודל דומה, אך יש להימנע משילוב עם דגים קטנים במיוחד, שעלולים להפוך לטרף.

האקרה הכחולה נהנה משחייה באזורי האמצע והתחתית של האקווריום, ולעיתים יחפור מעט במצע. חשוב לספק לו מקומות מסתור כמו אבנים, גזעי עץ ומערות קטנות. הוא אינו תוקפני כלפי צמחים, כך שניתן לשלב צמחייה חיה באקווריום.

דרישות גידול באקווריום

כדי להבטיח חיים בריאים ונוחים לאקרה הכחולה, יש לספק תנאי גידול מתאימים:

• גודל אקווריום: מינימום 100 ליטר לזוג, אך רצוי 150–200 ליטר לתנועה חופשית.
• טמפרטורת מים: 22–30 מעלות צלזיוס.
• pH: בין 6.5 ל-8.0.
• קשיות מים: 3–6° dGH.
• פילטרציה: חזקה אך לא עם זרם חזק מדי.
• מצע: חול או חצץ דק, שיאפשר חפירה קלה.
• מומלץ לעצב את האקווריום עם צמחים עמידים כמו אנוביה, ווליסנריה או ג'אווה פרן, לצד סלעים וגזעים טבעיים. דקורציה זו לא רק משפרת את המראה אלא גם מספקת אזורי מסתור חיוניים לדג.
• תזונה נכונה

האקרה הכחולה הוא אוכל כל (אומניבור), ולכן תזונתו צריכה להיות מגוונת:

• מזון יבש: פתיתים או גרגירים איכותיים המיועדים לציקלידים (כמו למשל אנין נון, מתוצרת החווה)
• מזון חי או קפוא: תולעי דם, דפניה וארטמיה.
• ירקות: פרוסות קישוא, תרד מבושל או אפונת גינה קלופה.
• כדי לשמור על צבעיו הבוהקים, מומלץ לשלב מזון עשיר בקרוטנואידים, כגון מזון יבש ייעודי לציקלידים צבעוניים. תזונה מאוזנת תשמור על בריאותו ותמנע בעיות עיכול.

רבייה באקווריום

רביית האקרה הכחולה נחשבת פשוטה יחסית בתנאים מתאימים. הזוג יבחר משטח חלק, כמו אבן שטוחה, וינקה אותו היטב לפני ההטלה. הנקבה מטילה בין 100 ל-300 ביצים, והזכר מפרה אותן מיד לאחר מכן.

ההורים מגנים באדיקות על הביצים והדגיגים, ולעיתים יתקפו דגים אחרים שמתקרבים. הביצים בוקעות תוך 2–3 ימים, והדגיגים מתחילים לשחות באופן עצמאי לאחר כשבוע. בשלב זה, חשוב להציע מזון זעיר כמו ארטמיה מובקעת.

בריאות ומניעת מחלות

• האקרה הכחולה הוא דג חזק יחסית, אך יש לשים לב לסימני מחלה כמו כתמים לבנים (איכתיופטריוס), נפיחות חריגה או חוסר תיאבון.
• טיפים לשמירה על בריאות הדג:
• החלפות מים שבועיות של 20–30%.
• שמירה על פרמטרי מים יציבים.
• הימנעות מצפיפות יתר באקווריום.
• תזונה מאוזנת.

התאמה לאקווריום קהילתי

האקרה הכחולה משתלב היטב באקווריום קהילתי עם דגים שקטים בגודל דומה, כמו גורמים, קשתות (Rainbowfish) וטטרות גדולות. יש להימנע משילוב עם דגים אגרסיביים או קטנים במיוחד.

תוחלת חיים

בתנאים טובים, האקרה הכחולה יכול לחיות בין 8 ל-10 שנים. טיפול נכון, תזונה איכותית ותחזוקה שוטפת של האקווריום יאריכו את חייו וישמרו על מראהו המרשים.

אתגרי גידול אפשריים

• למרות שהאקרה הכחולה נחשב לדג קל יחסית לגידול, ישנם אתגרים שחשוב להכיר:
• תוקפנות בתקופת הרבייה: בזמן ההטלה והגידול, ההורים הופכים מגוננים יותר.
• רגישות לשינויים: שינויים חדים בפרמטרי המים עלולים לגרום ללחץ.
• צפיפות יתר: דגים אלו זקוקים למרחב שחייה, וצפיפות עלולה להוביל להתנהגות אגרסיבית.

סיכום

האקרה הכחולה, או ציקליד הנאון, הוא תוספת מושלמת לכל אקווריום מים מתוקים. עם צבעיו המרהיבים, אופיו השקט וקלות הגידול, הוא מתאים הן למתחילים והן למגדלים מנוסים.

ב"חוות דג הזהב" תוכלו למצוא את האקרה הכחולה, לצד ציוד מקצועי וגישה לייעוץ אישי. צרו קשר עוד היום ובואו לבקר אותנו – נלווה אתכם בכל שלב בדרך לאקווריום החלומות שלכם!

הפוסט ציקליד נאון / אקרה כחולה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

גאופגוס טפחוס הוא דג יפייפה ורגוע שנחשב ל"פנינה נדירה" בתחביב: הוא יוסיף צבע אדום ייחודי והדר מלכותי לכל אקווריום. מקורו בריו טפחוס (מיובלי האמזונאס) שבדרום אמריקה ובדומה לגאופגוסים אחרים, הוא מסנן חול בפיו ובזימיו ומחפש מזון.

לגאופגוס ראש אדום (או כתום) בולט, גוף אפור ורצועות דקות בצבע זהב/ירוק לאורך הגוף, עם קשקשים מחזירי אור זרחניים. זהו דג יפה במיוחד, שצריך להתאקלם באקווריום כדי להציג את הצבעים היחודיים שלו. לרוב בחנות הוא ייראה כמו "עוד דג אפור ומשעמם". המראה עלול להטעות!

באקווריום בינוני עד גדול (150 – 200 ליטר), הטפחוס יסתדר מצויין עם חול דק שאותו הוא יוכל לסנן כדי לחפש שאריות מזון ומגוון גדול של מקומות מסתור וטריטוריות (למשל – גזעי עץ שקועים, סלעי בזלת וטוף או אפילו צמחים חיים). שימו לב, שהוא נוטה לאכול מפעם לפעם צמחייה, לכן יש לבחור צמחים עמידים וחזקים לדקורציה ותמיד עדיף לשתול אותם בתוך כדים.

הם אוהבים מים חמימים, רכים וחומציים מעט, עם פילטרציה איכותית, תאורה חלשה יחסית (אפשר להשתמש בתכסית צמחייה טובה כדי לעמעמם את האור בתוך האקווריום) וחשוב מכל, שותפים באקווריום! גאופגוס טפחוס אוהב את חברת בני מינו ויסתדר נהדר עם ציקלידים שקטים אחרים באקווריום קיבוצי.

הטפחוס אוכל כל ויחפש באופן קבוע מזון בקרקעית האקווריום. יש להציע לו מגוון מזונות, מארטמיה, דרך תולעי דם ועד למזון יבש – שוקע לתחתית.

זהו דג דוגר פה (בשונה ממרבית הציקלידים האמריקאיים ובדומה דווקא לציקלידים אפריקניים). הוא קל מאד לגידול ולרבייה. על מנת לעודד רבייה יש לתת לדגים מזונות עם ריכוז חלבונים גבוה, להעלות בהדרגה את טמפרטורת המים ל 30 מעלות (כדי לדמות אביב/קיץ) ולהוריד בהדרגה את רמת ה pH באמצעות הוספת כבול לפילטר.

נקבת הטפחוס תטיל כ 300 ביצים באיזור שנוקה מראש. הזכר יפרה אותן ובמשך היום, הנקבה תאסוף את הביצים לפיה ותטפל בהן עד שיבקעו. ההורים יחפרו חורים במצע כדי לספק בהם הגנה לדגיגים ויחזירו אותם לפה במשף הלילה. לאחר 2 – 3 שבועות, הדגיגים יחלו לשחות בחופשיות ועדיין יזדקקו להורים לשם הגנה ומסתור. את הדגיגים ניתן להאכיל בארטמיה מובקעת ובמזון מיובש טחון (אנין נון גודל 0 למשל) עד שיגדלו מעט.

הפוסט גאופגוס טפחוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

הרמירז הוא ציקליד ננסי מדרום אמריקה שמוערך בכל רחבי העולם בשל האישיות הכובשת שלו והצבעים המדהימים. מדובר בדג רגוע, עדין וחברותי וישחה בשמחה עם דגים אחרים, לא אגרסיביים ובעלי גודל דומה, באקווריום קיבוצי או אקווריום צמחייה.

את הרמירז ניתן למצוא בתחביב בעיקר בגוונים כחולים או בהירים ובשני המקרים, מדובר בדג מהמם.

ניתן להחזיק אותם באקווריום קטן יחסית, של 40 ליטר, עם צמחייה עשירה, מקום לשחייה ומספר מערות או כדים שבהם יוכל להסתתר ולהתרבות. אף על פי שמדובר בדגים רגועים ושלווים, הם עלולים להפגין התנהגות אגרסיבית כלפי שותפים לאקווריום במקרה של הטלה ובהעדר מקומות מסתור מספקים.

אסור להתפשר על תנאי המים כשמדובר ברמירזים: הם זקוקים להחלפות מים מרובות, פילטרציה טובה ומים צלולים ונקיים.

הרמירז יאכל מגוון רחב של מזונות, כולל אנין נון, מזון לציקלידים ננסיים, תולעי דם קפואות ועוד.

הפוסט ציקליד רמירז – Mikrogeophagus ramirezi הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

דג סקלאר הוא אחד מדגי הנוי הפופולריים ביותר בישראל ובעולם כולו, בזכות המראה המרשים, התנועה האלגנטית וההתאמה למגדלים מתחילים ומתקדמים כאחד. מקורו בדרום אמריקה, והוא משתייך למשפחת הציקלידים האמריקאיים. הסקלאר נחשב לדג מים מתוקים שקל לגדל בתנאים הנכונים, ומתאים במיוחד לאקווריומים המעוצבים עם צמחים וסלעים. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על גידול סקלאר בבית.

המראה והאופי הייחודי של דג הסקלאר

לסקלאר גוף משולש ושטוח, עם סנפירים ארוכים ומחודדים שמעניקים לו מראה אלגנטי ומלכותי. צבעיו משתנים בין פסים שחורים קלאסיים לבין גוונים של זהב, כסף או שיש, בהתאם לזן ולתנאים באקווריום. מעבר למראהו המרשים, הסקלאר הוא דג רגוע יחסית, אך עשוי לפתח התנהגות טריטוריאלית בבגרותו או בעת רבייה. עם גידול נכון, הוא משתלב היטב באקווריום קהילתי עם שותפים מתאימים.

התנהגות באקווריום ושותפים מתאימים לגידול

דג הסקלאר מתנהג לרוב בצורה שלווה ויציבה, אך חשוב לדעת כי הוא עשוי להפוך לטריטוריאלי במיוחד בסביבת רבייה או כשהוא חש מאוים. בשל גודלו היחסי והאינסטינקטים שלו, אין לשלבו עם דגים קטנים מאוד כמו דגי להקה מסוג נאון טטרה – שעלולים להפוך לטרף. לעומת זאת, הוא מסתדר היטב עם ציקלידים אמריקאיים שקטים, קשתות, שפמנונים, גורמים ואנבסיים ואפילו דיסקוסים. תכנון נכון של הרכב הדגים יבטיח הרמוניה באקווריום.

תנאי גידול אידיאליים באקווריום ביתי

כדי לשמור על בריאותו ויופיו של דג הסקלאר, חשוב לספק לו אקווריום בנפח של לפחות 120 ליטר לזוג, עם גובה מים משמעותי שיתאים למבנה גופו הגבוה. טמפרטורת המים המומלצת נעה בין 24–28 מעלות צלזיוס, וה-pH צריך להיות בטווח של 6.5–7.5. יש להקפיד על פילטרציה יעילה ותנועה עדינה של המים, ולשלב צמחים חיים, סלעים ושטחים פתוחים לשחייה. תחזוקה שוטפת וסביבה יציבה יבטיחו סקלארים בריאים ופעילים.

תזונה ורבייה של דג הסקלאר

הסקלאר הוא דג אוכל כל, וניתן להאכילו במזון יבש איכותי, מזון קפוא ואף מזון חי. חשוב לגוון את התפריט על מנת לחזק את המערכת החיסונית ולעודד צבעוניות טבעית. מזון ייעודי כגון אנין נון מהווה פתרון מעולה שמותאם במיוחד לדגים אוכלי כל כמו סקלארים. כאשר התנאים באקווריום מתאימים, זוגות סקלארים בוגרים יוצרים קשר זוגי קבוע ומטילים ביצים על משטחים נקיים. הם ידועים כהורים מגוננים המטפלים באפרוחים במסירות.

רוצים לדעת עוד על דג הסקלאר?

בחוות דג הזהב תמצאו שפע של מידע, ייעוץ אישי ודגי סקלאר מהממים שמחכים להגיע אליכם הביתה. הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות, בקרו באתר www.daghazahav.co.il או התקשרו אלינו בטלפון 09-7660195 – ונשמח לעזור.

הפוסט סקלאר – דג מלאך הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.