שפמנון זנב אדום, הידוע גם כ"חתול זנב אדום", הוא דג מים מתוקים מרשים ומרהיב שמקורו בנהרות האמזונס בדרום אמריקה. הדג, שמוכר בזנבו האדום הבוהק ובגופו המנוקד, בעל בטן לבנה, נחשב לאחד מדגי השפמנון המרהיבים ביותר שתוכלו לגדל באקווריום. הוא מאופיין בהתנהגות טריטוריאלית וטורפנית, מה שמחייב תכנון מדויק של סביבת הגידול והשותפים לאקווריום. דג זה יכול להגיע לאורך של מטר אחד בטבע ובאקווריום הוא עשוי להגיע ל-60-80 ס"מ, מה שהופך אותו לבחירה מרשימה אך מאתגרת למגדלים מתקדמים המחפשים אתגר ויוקרה.

מוצא ותפוצה טבעית

שפמנון זנב אדום מקורו באגן האמזונס ובנהרות נוספים בדרום אמריקה כמו נהרות פרו, ברזיל, קולומביה וונצואלה. בטבע, הוא חי במים מתוקים עם זרימות מתונות ובאזורים מסולעים המספקים לו מקומות מסתור בטוחים.

מראה חיצוני ותכונות

הדג מאופיין בגוף ארוך ושטוח, עם שפם ארוך המאפשר לו לחפש מזון בתחתית המים. צבעו שחור אפור ובטנו לבנה, עם זנב אדום בוהק, שהוא סימן ההיכר שלו. בעת גידול באקווריום, דג זה יכול להגיע לאורך של 60-80 ס"מ, ומדובר בדג שמשרה נוכחות מרשימה במיוחד.

תנאי גידול באקווריום

לגידול שפמנון זנב אדום בצורה מוצלחת, יש לדאוג לאקווריום בנפח מינימלי של 1000 ליטר, עם מרחב שחייה רחב. טמפרטורת המים המומלצת היא בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם רמת חומציות (pH) של 6.5-7.5. חשוב לספק מערכת סינון עוצמתית שמסוגלת להתמודד עם עומס ביולוגי גבוה, שכן הדג נוטה ללכלך את המים. כמו כן, יש לספק מקומות מסתור רבים כמו סלעים וגזעים כדי להעניק לדג תחושת ביטחון ואזורי מנוחה.

תאימות עם דגים אחרים

מדובר בדג טורף, ולכן יש לשלבו עם דגים בגודל דומה או גדול יותר כדי למנוע פגיעה בדגים קטנים יותר. שפמנון זנב אדום נוטה להיות טריטוריאלי, ולכן חשוב לבחור שותפים לאקווריום שהם חזקים ועמידים כמו ציקלידים גדולים, ארואנות ופלקוסטומוסים. דגים קטנים ועדינים יותר, שאינם מסוגלים להחזיק מעמד מול אופי השפמנון, אינם מתאימים ויכולים להיפגע.

תזונה והאכלה

חתול זנב אדום הוא אוכל כל, אך מעדיף מזון בשרי כמו דגים חיים, דגים קפואים, תולעי דם ושרימפסים. חשוב לספק לו תזונה מגוונת ועשירה כדי לשמור על בריאותו ולמנוע בעיות תזונה. מומלץ להימנע ממזונות יבשים או צמחיים בלבד, שכן הם עלולים לפגוע בהתפתחותו ובבריאותו הכללית.

רבייה באקווריום

רבייה של שפמנון זנב אדום באקווריום הביתי היא נדירה וקשה להשגה. בטבע, הדג מתרבה במים עם זרימות חזקות ובתנאים ספציפיים שקשה לשחזר באקווריום. לכן, רבייתו בשבי לא נפוצה, ומומלץ למגדלים להתמקד בטיפול ובתחזוקת הדג כדי להבטיח את בריאותו לאורך זמן.

תחזוקה וטיפול לאורך זמן

שפמנון זנב אדום דורש תחזוקה קפדנית של איכות המים. יש לבצע החלפות מים שבועיות ולהשתמש במערכת סינון מתקדמת שתשמור על ניקיון המים. כמו כן, יש לוודא שהאקווריום מכיל מקומות מסתור מתאימים ומערכות תאורה מתונות שיחקו את תנאי הטבע שלו.

סיכום והמלצות סופיות

שפמנון זנב אדום הוא דג מרהיב אך דורשני שמחייב אקווריום רחב ותנאי גידול מיוחדים. מגדלים מתקדמים שמחפשים אתגר ויש להם את היכולת להציע את הסביבה המתאימה ייהנו מדג מרשים ואינטליגנטי שיוסיף עניין ונוכחות לאקווריום שלהם. לפני שאתם מחליטים לגדל דג זה, ודאו שיש לכם את הציוד, הידע והתנאים הדרושים לטיפול בו בצורה מיטבית.

אם אתם זקוקים לייעוץ נוסף על גידול שפמנון זנב אדום או כל דג אחר, צוות המומחים של חוות דג הזהב כאן בשבילכם!

הפוסט שפמנון (חתול) זנב אדום הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

קורידורס ג'ולי הוא אחד מהדגים המרתקים ביותר במשפחת הקורידוריים. דג זה מוכר בזכות מראהו המיוחד והתנהגותו השלווה, מה שהופך אותו לבחירה פופולרית בקרב חובבי האקווריומים. Corydoras julii מציע גם אתגר וגם הנאה למגדלים בזכות הטיפול המיוחד הנדרש לו והסביבה המותאמת שהוא דורש.

מראה הדג והבדל זוויגים בין זכר לנקבה

Corydoras julii מתאפיין בגוף מוארך ומעט שטוח בצבע לבן-כסוף עם דפוס ייחודי של נקודות ושורות שחורות לאורך הגוף והראש. הכתמים הללו יוצרים מראה המזכיר רשת או תבנית של כתמים, ולעיתים קרובות נחשבים למאפיין המייחד את הדג הזה משאר דגי הקורידורס.

הבדלים בין זכרים לנקבות אינם בולטים במיוחד במבט ראשון, אך ניתן להבחין בהם בעיקר בגודלם ובצורת גופם. הנקבות נוטות להיות מעט יותר גדולות ומלאות מהזכרים, במיוחד באזור הבטן, במיוחד כאשר הן נושאות ביצים. זכרים נוטים להיות רזים יותר וקטנים יותר במעט. ההבדלים האלו עשויים לסייע בזיהוי הזוויגים, אך הם עדיין קלים לזיהוי רק לעין המנוסה.

אופי הדג והתנהגות באקווריום

Corydoras julii הוא דג בעל אופי רגוע ושליו, מה שהופך אותו לשותף מצוין לאקווריום קהילתי. הוא חי בקבוצות, ומעדיף להיות בסביבה של דגים אחרים מאותו המין או ממינים דומים. התנהגותו הטבעית היא לרעות בקרקעית האקווריום, מחפש מזון בין הגרגרים ומשתמש בשפם המגע שלו (Barbels) לחוש את הסביבה. דג זה פעיל בעיקר במהלך היום, אך יכול להיות פעיל גם בלילה.

הוא נוטה להיות דג שאינו תוקפני כלל, מה שהופך אותו לבחירה מצוינת לאקווריום עם דגים אחרים. חשוב לספק לו סביבה שמאפשרת לו לחוש בטוח, עם מקומות מסתור רבים, שכן הוא יכול להיות מעט ביישן בתנאים חדשים או לא מוכרים.

האקווריום הנדרש לגידול

כדי לגדל את Corydoras julii בצורה מיטבית, יש להקפיד על מספר תנאים חשובים באקווריום. ראשית, גודל האקווריום צריך להיות לפחות 60 ליטרים עבור קבוצת דגים קטנה של 4-6 פרטים. הקרקעית צריכה להיות רכה ככל האפשר, מחומרים כמו חול עדין או חצץ חלק, כדי למנוע פציעות לשפם המגע הרגיש שלהם.

דקורציה באקווריום היא חלק חשוב מסביבתו של הדג. צמחים טבעיים, אבנים וגזעים יספקו לו מקומות מסתור ושפוט. פילטרציה טובה היא הכרחית לשמירה על איכות המים, אך יש להיזהר מזרם חזק מדי, שכן דגים אלו מעדיפים מים שקטים יותר.

טמפרטורת המים האידיאלית עבור Corydoras julii היא בין 22-26 מעלות צלזיוס. רמת ה-pH המומלצת היא בין 6.0 ל-7.5, עם מים רכים עד בינוניים. איכות מים טובה ותחלופה קבועה תסייע בשמירה על בריאות הדג לאורך זמן.

שותפים לאקווריום

Corydoras julii הוא דג שלום המתאים לשהייה עם מינים רבים אחרים של דגים, כל עוד הם אינם תוקפניים. דגים קטנים ושלווים כמו טטרות, רזבורות, וגופים יכולים להיות שותפים טובים באקווריום משותף. יש להימנע מלהחזיק אותו עם דגים גדולים או תוקפניים שעלולים לראות בו טרף או להציק לו. דגים השוהים בקרקעית האקווריום גם הם יכולים להיות שותפים מתאימים, כל עוד הם אינם מתחרים על אותם מקורות מזון או מסתור.

תזונה

Corydoras julii הוא אוכל כל (Omnivore), ולכן ניתן לספק לו מגוון רחב של מזונות. בתפריט היומי שלו ניתן לכלול טבליות שוקעות המיועדות לדגים השוהים בקרקעית, מזון חי או קפוא כמו תולעי דם, דאפניה, ואפילו מזון צמחי במידה. יש להקפיד לספק לו תזונה מגוונת ומאוזנת על מנת לשמור על בריאותו ואורח חייו.

רבייה

רביית Corydoras julii באקווריום היא אפשרית, אך דורשת סבלנות ותשומת לב מיוחדת לתנאי המים והזיווג. תהליך הרבייה מתחיל בדרך כלל לאחר שינויים בטמפרטורת המים או באיכותם, המדמים את עונת הגשמים בטבע. הנקבה תטיל ביצים על זכוכית האקווריום, צמחים או דקורציה אחרת, והזכר יפרה את הביצים.

לאחר ההטלה, חשוב להפריד את הביצים מההורים כדי למנוע את אכילתן. הדגיגים בוקעים לאחר כ-3-4 ימים, ויש לספק להם מזון חי קטן מאוד כמו מיקרו תולעים או ארטמיה טריה.

סיכום

Corydoras julii הוא דג ייחודי ומתאים במיוחד לאקווריומים קהילתיים בזכות התנהגותו השלווה, מראהו המיוחד, וקלות הגידול שלו בתנאים הנכונים. דג זה מתאים למגדלים מתחילים ומתקדמים כאחד, ומספק הנאה ואסתטיקה רבה לאקווריום.

הפוסט קורידורס ג'ולי – Corydoras julii הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

אחד הדגים המוכרים ביותר לאקווריום ולבריכת נוי, הפלקוסטומוס, נקרא בשפת החובבים "דג מנקה" או בקיצור – "פלקו". מוצאו מהנהרות והג'ונגלים שבדרום אמריקה, והוא שייך ללוריקריות – משפחת השפמנונים המשוריינים והתכונה החביבה שלו – אכילת אצות ושאריות מזון – הופכת אותו לדג מבוקש באקווריום כמעט בכל הרכב.

פיו, אשר מצוי מתחת לגופו, בצורת כריות יניקה, מאפשר לו לגרד אצות ממשטחים קשיחים ושאריות מזון שונים. גבו משוריין, בדומה לגבם של חברים אחרים ממשפחת הלוריקריות, ומאפשר להם להתסדר גם עם שותפים קשוחים ונשכניים. יש לו אופי רגוע ואם תוסיפו לזה את הגודל המקסימלי שלו – כ 25 ס"מ, תקבלו דג שיסתדר כמעט עם כל שותף באקווריום, למעט הגדולים והאלימים ביותר. בנוסף הוא עמיד למדיי לתנאי המים ויכול להסתדר גם בבריכות נוי (למרות שהוא דג טרופי ולא ישרוד במים קרים מדיי במהלך החורף).

זהו אוכל אצות מצויין, בעיקר בצעירותו, אבל חשוב לשים לב שלא מדובר על מקור התזונה היחיד שלו! פעמים רבות מגדלים חושבים שאכילת אצות תספיק לפלקו, והם מורעבים למוות. על מנת להבטיח את בריאותם, יש להוסיף להם מזונות יעודיים, כמו כדורים לדגים מנקים, ירקות כמו מלפפונים או קישוא ושאריות מזון שוקע.

יש לזכור את הגודל המקסימלי שלו כשקונים פלקו, ולבחור אקווריום שיהיה גדול מספיק עבורו בבגרותו. אין לו דרישות מיוחדות לגידול באקווריום: דאגו לספק להם מקומות מסתור, פילטרציה מספקת לגודל שלו ושל השותפים שלו, החלפות מים ושמירה על איכותם. בבריכה, הכניסו אותם בחורף פנימה למקום עם מים מחוממים.. ניתן לגדל אותו כמעט עם כל הדגים בתחביב דגי הנוי, כיוון שהוא דג רגוע ומשוריין ואינו טורף או אגרסיבי מטבעו.

גידול נעים!

גידול נעים!

צריכים עזרה? ייעוץ? הצוות שלנו כאן עבורכם! צרו קשר בטלפון או בואו לבקר אותנו בחווה.
שימו לב, מלאי הדגים בחווה דינמי ומשתנה מיום ליום. לא כל הדגים המופיעים בפוסט נמצאים בחווה.
חוות דג הזהב – מגשימים לכם חלומות באקווריום ובבריכה
חוות דג הזהב, הגפן 3, נווה ימין
טלפון 097660195
האתר שלנו https://www.daghazahav.co.il

צילום, עריכה ושיווק Cobi Hay Digital
קובי חי יעקבי https://www.cobihay.co.il

הפוסט פלקוסטומוס – דג מנקה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

הדג הפנטום השקוף, הידוע גם בשם חתול הזכוכית או שפמנון פנטום, הוא אחד מדגי הנוי המרתקים ביותר בעולם האקווריומים. הגוף השקוף למחצה שלו חושף את שלדיו הפנימיים ויוצר מראה מהפנט ושונה מכל דג אחר. מדריך זה מבית חוות דג הזהב יסביר כיצד לגדל, להאכיל ולתחזק את הדג בצורה נכונה לשמירה על בריאותו ויופיו לאורך זמן.

תוכן עניינים

• מקורו והתפוצה הטבעית
• מראה חיצוני ותכונות ייחודיות
• התנהגות באקווריום וחיי להקה
• תנאי גידול מומלצים באקווריום
• תזונה נכונה ובריאה
• רבייה באקווריום
• התאמה לדגים אחרים
• טיפים למגדלים מתחילים
• סיכום והמלצות נוספות

מקורו והתפוצה הטבעית

דג הפנטום השקוף Kryptopterus bicirrhis מקורו בדרום מזרח אסיה, בעיקר בתאילנד, לאוס, קמבודיה ומלזיה. הוא שוכן בנהרות שקטים ובנחלים עם זרימה איטית, מים צלולים וצמחייה עשירה. בסביבתו הטבעית הוא נע בלהקות גדולות, מה שמעניק לו ביטחון ומאפשר תנועה חיננית בזרם המים.

מראה חיצוני ותכונות ייחודיות

המאפיין הבולט ביותר של דג הפנטום השקוף הוא גופו השקוף למחצה. ניתן לראות דרכו את עמוד השדרה, האיברים הפנימיים ואפילו את תנועת הדם. הדג דק, מאורך ובעל סנפירים ארוכים ועדינים שנראים כמעט בלתי נראים במים. צבעו הבוהק מקבל גוון כסוף או כחלחל בהתאם לתאורה באקווריום. מבנהו העדין דורש סביבת גידול רגועה ונטולת דגים אגרסיביים.

התנהגות באקווריום וחיי להקה

חתול הזכוכית הוא דג להקה מובהק. יש לשמור לפחות שישה פרטים יחד כדי למנוע סטרס ולשמור על תחושת ביטחון. כשהוא לבד, הדג נוטה להסתתר ולאכול פחות. הוא שקט, רגוע, ושוחה בחלק האמצעי של האקווריום תוך תנועה מתואמת עם חברי הקבוצה. זהו דג מושלם לאקווריום קיבוצי עם דגים רגועים כמו גורמים, רזבורות, טטרות ודגי להקה נוספים מתוך קבוצת דגי הלהקה.

תנאי גידול מומלצים באקווריום

גודל האקווריום ופילטרציה

להקה קטנה של דגי פנטום שקופים דורשת אקווריום בנפח של לפחות 80 ליטר. חשוב לדאוג לפילטרציה איכותית שתשמור על מים נקיים וערכי אמוניה נמוכים. הדג רגיש לשינויים חדים ולכן מומלץ לבצע החלפות מים סדירות של כ־20% בכל שבוע.

תאורה, עיצוב וצמחייה

הדג אוהב תאורה רכה ולא מסנוורת. עיצוב האקווריום צריך לכלול צמחים חיים, גזעים, סלעים ואזורים מוצלים המעניקים תחושת ביטחון. כדאי לשלב צמחייה צפופה כמו וליסנריה או אנוביה. שימוש באור חמים ידגיש את המראה השקוף והעדין של הדג.

תזונה נכונה ובריאה

שפמנון הפנטום ניזון ממזון יבש, גרגירים קטנים, מזון קפוא ותולעי דם. מומלץ לגוון בתפריט כדי לשמור על מערכת חיסונית חזקה וצבע גוף בריא. מוצר מומלץ במיוחד הוא אנין נון מתוצרת חוות דג הזהב – מזון איכותי המותאם במיוחד לדגי נוי עדינים. יש להאכיל בכמויות קטנות מספר פעמים ביום כדי למנוע הצטברות שאריות באקווריום, שכן הדג מעדיף מזון הצף במים ולא שוקע מיד.

רבייה באקווריום

רביית דג הפנטום השקוף נדירה באקווריומים ביתיים ודורשת תנאים מדויקים מאוד. בטבע, הרבייה מתרחשת בעונת הגשמים כשהמים רכים וחומציים יותר. באקווריום, ניסיונות לרבייה נתקלים לרוב בקושי לזהות זכרים ונקבות ובצורך במים מושלמים. לכן, ההמלצה היא להתמקד בגידול להקה בריאה ולא בניסיון התרבות.

התאמה לדגים אחרים

חתול הזכוכית מתאים לאקווריומים קיבוציים עם דגים שלווים בלבד. הוא מסתדר היטב עם דגים קטנים שאינם תוקפניים כמו גורמים, טטרות, רזבורות, ודגים נוספים ממשפחת המשריצים. יש להימנע משילוב עם דגים גדולים או טריטוריאליים שעלולים להלחיץ אותו. זהו דג של שלום שאינו מתחרה על מזון בצורה אגרסיבית.

טיפים למגדלים מתחילים

• התחילו באקווריום מבוסס בלבד עם סייקל מים תקין.
• שמרו על טמפרטורה של 24–27 מעלות צלזיוס.
• בדקו ערכי מים באופן קבוע ומנעו שינויים חדים ב־pH.
• הקפידו על תאורה עדינה וסביבה שקטה ללא זרמים חזקים.
• שלבו תמיד כמה פרטים יחד ליצירת תחושת ביטחון טבעית.

סיכום והמלצות נוספות

דג הפנטום השקוף הוא אחת הבחירות האלגנטיות והמרהיבות לאקווריום מים מתוקים. השקיפות שלו מוסיפה תחושת רוגע ואלמנט ייחודי למראה הכללי. הדג דורש תשומת לב, סבלנות ותחזוקה עקבית, אך התוצאה שווה כל רגע. למידע נוסף על דגי נוי, ציוד לאקווריום וייעוץ מקצועי בקרו באתר חוות דג הזהב או בקרו בקטגוריית דגי הלהקה להשראה נוספת.

למידע מעמיק נוסף תוכלו לעיין גם במאמר על Kryptopterus bicirrhis בוויקיפדיה.

הפוסט פנטום שקוף / חתול זכוכית הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

השפמנונים הם קבוצה מגוונת של דגים, הכוללת בתוכה זנים שונים ממקומות שונים ברחבי העולם. כל זני השפמנונים (או החתולים), שייכים ל – 37 משפחות מוכרות (האחרונה זוהתה ביוני 2005, בנהר לקנטון, אשר בדרום מקסיקו).

הטקסונומיה של המשפחה הגדולה והמגוונת הזו ממשיכה להשתנות מכיוון שהחוקרים ממשיכים לגלות עוד ועוד דגים שמשוייכים למשפחה. כיום – עם בדיקות ה DNA המתקדמות התחוללה מהפיכה של ממש בסיווג השפמנונים והם חולקו מחדש (כולל מתן שמות מדעיים חדשים לאחדים מהם).

לכל השפמנונים יש שפמים, איברי חישה ארוכים ועדינים המצויים בקרבת הפה. שפמים אלו סורקים את הסביבה ומגבירים את יכולת החישה והמודעות של השפמנון למה שקורה מסביבו. יש בהם פקועיות טעם אשר מסייעות לדג "לטעום" את הסביבה גם במים אפלים או עכורים, בהם הראות נמוכה.
מעניין לציין שפמנונים אינם משפחת הדגים היחידה אשר מצויידת בחיישנים כאלו: הם קיימים גם אצל קרפיונים, ברבוניות ואפילו אצל חלק מהכרישים.

מרבית זני השפמנונים חיים במים מתוקים, וניתן למצוא אותם בכל יבשת בעולם, למעט באנטרקטיקה. יש מספר זנים אשר חיים גם במים מלוחים (כולל זן אחד שפלש בשנים האחרונות לים התיכון).

מאפיין נוסף המשותף לכל החתולים הוא היעדר קשקשים כמו גם קוץ חד בסנפירים הקדמיים, אשר משחרר חלבונים בעיתות מצוקה ולחץ. בזנים מסויימים של שפמנונים, מדובר בחומר כואב שעלול לגרום לפגיעה בבני אדם (ובמקרים של רגישות עלולים להגיע גם לטיפול בבית חולים). לזנים אחרים,יש גם יכולת ליצור מתח חשמלי גבוה (של עד 350 וולט).

משפחה בעייתית? לפעמים. חתול וולס למשל, מגיע לאורך של כחמישה מטרים (לכו תמצאו אקווריום בשביל דבר כזה) ושפמנון המקונג שזכה למספר תוכניות בערוצי המדע בטלוויזיה, חי בנהר המקונג שבמזרח אסיה ויכול להגיע גם ל – 300 קילוגרמים לפחות.

זנים אחרים קשה להחזיק באקווריום, לא בגלל הגודל שלהם, אלא בגלל שדרישות המחייה שלהם בלתי אפשריות:

קחו למשל את חתול הקנדירו. זהו דג טפיל אשר יהרוג את שותפיו לאקווריום. בטבע הקנדירו מתחברים לזימים של דגים אחרים ומוצצים את דמם. מנהג זה הביא לדג את הכינוי החביב "דג הערפד של ברזיל": הוא עלול להיצמד לבני אדם אשר מתרחצים בנהר או אגם ונמשך לדם ולשתן.

השפמנון המהלך הוא דוגמה משעשעת נוספת לדג שאיננו מתאים כלל וכלל לגידול באקווריום. זהו דג של מים מתוקים אשר מסוגל לנשום אוויר ומוצאו – ממזרח אסיה. הוא זכה לשמו בשל היכולת יוצאת הדופן שלו ללכת על אדמה יבשה, על מנת למצוא מזון או סביבת מחייה טובה יותר. אף על פי שלא מדובר בהליכה של ממש, הוא משתמש בסנפירי הגחון שלו על מנת להגביה את עצמו ומזיז את גופו בתנועה גלית כדי ליצור תנועה הדומה לזו של נחש.

מתחת למים הוא מעדיף סביבות שקטות של מים עומדים. על פי רוב, מדובר במקווי מים עונתיים אשר מתייבשים ויכולת ההליכה של הדג מאפשרת לו לנדוד למקום אחר, כאשר ביתו מתייבש.

אבל לא כל השפמנוניים גדולים כל כך, מסוכנים כל כך או בעייתיים כל כך לגידול. מדובר במשפחה ענקית של דגים נפלאים, חלקם צימחוניים ומהווים תוספת מרהיבה לאקווריום קיבוצי (עם דגים אחרים) או לאקווריום ייעודי להם. דוגמאות? בבקשה: הקורידורס לכל משפחותיו הוא דג קטן, שקט ורגוע שניזון בעיקר משאריות שנופלות על הרצפה. הוא ידאג להשאיר את האקווריום שלכם נקי ממזון נרקב ויוסיף חינניות שקטה. אגב, לחלקם יש עפעפיים והם יכולים לקרוץ לכם מפעם לפעם. ישנם קורידורסים נפוצים אשר מגיעים לחווה מדיי שבוע (למשל קורידורס נחושתי ולבקן). אחרים נדירים יותר, כמו קורידורס פנדה הננסי והמקסים, או הסטרביי.

הפלקוסטומוסים והאנציסטרוסים למיניהם הם אוכלי אצות, על פי רוב, אשר גבם המשוריין מגן עליהם מפגיעה של דגים אחרים והפה שלהם הוא מנגנון וואקום מתוחכם אשר מצמיד אותם לדפנות האקווריום בעודם מגרדים מעליהן אצות. זהו ה"דג המנקה" הידוע, אשר ניתן למצוא כמעט בכל אקווריום מים מתוקים בעולם.

השפמנון המתהפך הוא תוספת נפלאה לאקווריום עם דגים אגרסיביים למחצה. דגים אלו מבלים את חייהם בשחייה על הגב. וזה עוד לפני שדיברנו על הדולפינים והכרישים שמיטיבים לשחות ודורשים אקווריום גדול, אבל מבטיחים בתמורה תנועה ו"אקשן". אגב מדובר בדגים עם ניצולת אנרגיה מדהימה – הם מעכלים כמעט את כל המזון שהם צורכים ומתרגמים אותו לגדילה.

תופתעו אולי לדעת שקיימים שפמנונים נדירים ומיוחדים לאקווריומים שמחיריהם גבוהים ביותר. בדרך כלל מקדישים להם אקווריום נפרד או שמשלבים אותם בזהירות עם דגים קרובים אליהם באופי. כך למשל – משפחת דגי ה L (מדובר במשפחה ענקית של דגים שממשיכים להתגלות ועל פי רוב, לכל אחד מן הזנים ניתן השם L ולאחריו מספר) אשר מכילה כמה פרטים מרהיבים, כמו הפלקו רויאל, נאגטים מיוחדים ועוד.

אקווריום

במרבית המקרים מדובר בקופסת זכוכית אטומה למים. לפני שמאכלסים את האקווריום יש להחליט לכתחילה על איזו סביבת מחיה בוחרים להתבסס כעיקרון עיצובי באקווריום. צורתו וגודלו של האקווריום יושלכו גם הם מסביבת המחייה שהוא יכיל. כך למשל – אקווריום חולי יהיה שטוח ורחב, בעוד שאקווריום מים שחורים (המדמה ביצה או מים עומדים באמזונאס) יהיה גבוה, צר ואפלולי.

אם יש לכם כבר אקווריום – אפשר להסתדר עם מה שיש. אם אתם מעוניינים לרכוש אקווריום לצורך העניין, הקדישו מחשבה לשני דברים עיקריים: שטח פני המים ושטח הקרקעית.

מרבית השפמנוניים הם שוכני קרקעית ולכן, חשוב לאפשר להם שטח רחב ככל האפשר על הקרקעית כדי לנוח וליצור לעצמם טריטוריות או קבוצות. פני המים הם המקום שבהם מתבצעת החלפת גזים וחמצן טרי נכנס לאקווריום. לכן – חשוב לאפשר כמה שיותר שטח פנוי בפני המים. ככל שהמיכל גבוה יותר, כך רמות החמצן בחלק התחתון שלו יהיו נמוכות יותר ויש לוודא שקיים אוורור מתאים.

הרקע

יכול לשנות לחלוטין את הצורה והמראה של האקווריום שלכם! חובבים אחדים מעדיפים שלא לשים רקע בכלל, אבל כשאין רקע מאחור הדגים נוטים להיות לחוצים ועצבניים יותר. במצב האידיאלי, כדאי שהרקע או הטפט יקיף שלושה צדדים של האקווריום ויותיר רק דופן אחת פתוחה.

דוגמאות – ניילון או טפט כהה, קרטון (שנגזר מקופסת קרטון) יכול לתת אפקט מענייןן של תחתית הנהר, אפשר גם לצבוע אותו. הרקעים המועדפים כמובן הם אלו שנמכרים בחנויות: רקע עם תמונה תת מימית כלשהי או – רקע תלת מימדי אמיתי שאפשר להדביק מבפנים לאקווריום. זה רקע מדהים שמוסיף המון. הצעה מעניינת נוספת: רקע כהה מאד (כמו ציפוי כהה שמדביקים על חלון המכונית) עם תאורה חלשה מאחוריו. עם ביצוע מתאים הוא מוסיף אפקט יפייפה לאקווריום ונותן תחושה אמיתית של עומק.

ריהוט ועיצוב פנים האקווריום – כל דג והדרישות שלו. במקרה של שפמנונים מתהפכים למשל, אשר מגיעים מאגמים באפריקה, סלעים ואבנים יתנו את האפקט המתבקש. כאן למשל, אפשר יהיה לרפד את הקרקעית בחלוקי נחל גדולים. שפמנונים שחיים בנחל ואוהבים זרימה חזקה של מים ירגישו בנוח באקווריום נקי מצמחייה או שתול בדלילות, אבל עם כמה עצי סחף (אפשר לרכוש בחנות דגים). שפמנונים שאוהבים מים שחורים, ביצה צפופה או מים שעשירים ברקבובית צמחייה יאהבו אקווריום צמחיה עם קרקעית של מצע שתילה רך.

פילטרציה

כמו במרבית הדגים האחרים – השתדלו לרכוש את הפילטר הגדול והחזק ביותר שתוכלו להרשות לעצמכם: העדיפו נפח על עוצמת משאבה (פילטר חיצוני גדול עדיף בהרבה על פילטר פנימי קטן עם משאבה חזקה מאד). הקדישו את רוב הפילטר לסינון ביולוגי (פילטר מבוסס מדיה לבקטריות, המסירות חומרים רעילים שהם תוצרים של הפרשות הדגים) ומכאני (פילטר מבוסס על צמר פרלוני, או שקית מיקרונית, אשר לוכדים בתוכם חלקיקי לכלוך מן המים ומותירים את המים נקיים). בחלק גדול מהמקרים אפשר להימנע מפחם פעיל – בייחוד אם מדובר ב"מים שחורים": פחם פעיל סופח את הצבעים הכהים מן המים.

רצוי לשלב שני פילטרים, כדי לאפשר גיבוי מאחד לשני. אפשר ברוח זו למקם פילטר חיצוני גדול ופילטר נתלה קטן שיגבה אותו, או אפילו פילטר פנימי שיניע את המים.

את הפילטרים יש לנקות אחת לתקופה וכמובן – אף פעם לא לנקות את כל הפילטר: תמיד צריך להשאיר חלק "מלוכלך" עם בקטריות, כדי שהן ידביקו את שאר הפילטר שניקיתם.

תאורה

פחות משמעותית כשמדובר בדגים, הם יסתדרו כמעט עם כל תאורה. אם אתם משלבים צמחיה, יש לוודא שמדובר בתאורה מספקת (ועל כך, במאמר אחר). שימו לב שלא מעט שפמנונים מעדיפים לחיות במים אפלוליים ויסתתרו תחת תאורה חזקה מדיי.

תזונה וטיפול שוטף: החליפו את המים באקווריום אחת לתקופה: בין פעם בשבוע לפעם בחודש (עם העדפה להחלפות מרובות וקטנות). לא מדובר בהחלפת כל המים, אלא בהחלפה קטנה של כ 10 – 20 אחוז מן המים של האקווריום. את המים החדשים העבירו טיפול כנגד כלור ושאר מרעין בישין שמגיעים מהברזים.

לכל שפמנון יש דרישות משלו מבחינת תזונה – התייעצו עם המוכרים ועם האינטרנט, באשר לדגים היחודיים לכם.

אנחנו מאחלים לכם גידול נעים ומוצלח!

למגוון השפמנונים שיש לנו בחווה, לחצו על הקישור הזה

הפוסט גידול שפמנונים באקווריום הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

אנציסטרוס (אשר נקרא לפעמים גם בריסל נוז) מגיע מן הנהרות והיובלים של דרום אמריקה. הוא חום בעיקר, עם איזורים בהירים יותר. איזור הפה והאף מכוסה בשורה של מחושים אשר מזכירים מעט שפם ומשמשים בעיקר כדי לאתר מזון.

קיים מגוון רחב של אנציסטרוסים למכירה בצבעים שונים (למשל, אנציסטרוס אלבינו שמגיע פעמים רבות לחוות דג הזהב) ועוד.

זהו דג שקט, לא גדול במיוחד, שמהווה תוספת נפלאה לאקווריומים קיבוציים ואפילו אקווריומים קטנים (הוא יכול להסתפק בנפח של 100 ליטר מים).

הם אוהבים אקווריומי צמחייה, עם צמחיה מהירת גדילה, מים מחומצנים היטב ותנועה קבועה של מים. סלעים וגזעי עץ שקועים במים יתנו להם שפע של מקומות מסתור ויצמצמו מאד סטרס אצל הדגים הביישנים הללו.

קל מאד לגדל ולהרבות אנציסטרוסים – וזה קורה בעיקר בחודשי החורף. ניתן לעודד אותם להתרבות ע"י חיקוי של ירידת גשמים מרובה (החלפות מים של 75%). הביצים ממוקמות על חתיכת גזע שקוע והזכר ישאר לשמור עליהם. לאחר כ – 10 ימים יבקעו הדגיגים ואז ניתן יהיה להעבירם בקלות לאקווריום אחר לצורך גדילה.

יש להאכיל את הדגיגונים באפונה מקולפת ומעוכה.

האנציסטרוס הוא דג צמחוני ואיננו בררן גדול בתזונה. הוא יאכל בעיקר שאריות של מזון שנפלו לקרקעית בהאכלה רגילה ויחסל אצות לא רצויות שצומחות באקווריום. ניתן לשדרג את תזונתו ע"י תוספי מזון צמחיים איכותיים, טבליות אצה וכו'.

הפוסט אנציסטרוס הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

פרלוואלה – Farlowella Catfish

הפרלוואלה המלכותית היא שפמנון אוכל אצות מאורך ורזה אשר מגיע מנהרות מהירי זרימה בדרום אמריקה.

לדגים אלו נדרש אקווריום בנפח מינימלי של כ – 100 ליטר, עם צמחייה ומסלעה דלילה יחסית. אין צורך במקומות מסתור אך הסטריוסומה זקוקה למרחב שחייה, אוורור טוב ופילטרציה חזקה.

ניתן להרבות שפמנוני פרלוואלה בקלות באקווריום. הנקבה מטילה כשישים ביצים צהובות/חומות והזכר ישמור עליהן עד שצבען יתכהה מעט. לאחר כשבוע יבקעו הביצים ואת הדגיגים יש להאכיל במזונות צמחיים גרוסים כמו תרד, ומזונות שוקעים דקים.

פרלוואלה תתקיים היטב משאריות מזון שנופלות לקרקעית ומאצות, אבל יש להשלים את מזונה באמצעות טבליות שוקעות המיועדות לדגים מנקים.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

הפוסט פרלוואלה הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

שפמנון מתהפך* (או חתול מתהפך) – Upside down Catfish

החתול המתהפך הוא דג יוצא דופן ומשעשע. סגנון השחייה המרתק שלו – כשהוא הפוך על גבו – הוא זה שהעניק לו את השם הייחודי. צבעו אפור ולגופו דוגמת עיגולים שחורים מנומרים. אלו שפמנונים יפייפיים, המתפקדים בעיקר כאוכלי נבלות ומנקים ואינם אגרסיביים במיוחד.

את האקווריום יש לרפד בחול רך, עם מערות או חללים גדולים מקורים שבהם הוא יוכל להסתתר. אקווריום של 150 ליטר ומעלה יהיה מצויין. יש להקפיד על תנאי המים מכיוון שהשפמנון המתהפך רגיש לרמות ניטראט גבוהות – בצעו החלפות מים כדי להפחית את הצטברות הניטראט באקווריום שלכם!

ניתן לגדל להקה קטנה של שפמנונים מתהפכים באקווריום עם ציקלידים אפריקניים (כמו הפיקוקים שמגדלת החווה) והם יסתדרו זה עם זה מצויין.

יש להציע לשפמנונים מגוון מזונות רחב, כולל טבליות שוקעות לשפמנונים, מזונות בשריים וצמחיים שונים, תולעי דם וטוביפקס

* קיימים מספר זנים שונים של שפמנון מתהפך שאפשר למצוא בחוות דג הזהב

שפמנון מתהפך

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

הפוסט חתול מתהפך הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.

מבוא והיסטוריה

הקורידורס סטרביי (Corydoras sterbai) הוא אחד המינים המרתקים במשפחת דגי השריון. הדג התגלה לראשונה בשנת 1962 על ידי החוקר אדוארד שטרבה באגן נהר גואפורה בברזיל, ומאז הפך לאחד מדגי האקווריום הפופולריים ביותר בקרב חובבי האקווריסטיקה.

משפחת דגי השריון, אליה משתייך הקורידורס סטרביי, מונה מעל 160 מינים שונים, כאשר כל אחד מהם מתאפיין בדפוסי צבע וצורה ייחודיים. המשפחה כולה מתאפיינת במבנה גוף מוגן על ידי לוחיות שריון, המעניקות להם הגנה טבעית מפני טורפים.

דג הקורידורס סטרביי זכה לפופולריות רבה הודות לצבעיו המרהיבים, אופיו השלו והתאמתו המצוינת לאקווריום הביתי. בטבע, הדג מאכלס נחלים ונהרות באגן האמזונס, שם הוא חי בלהקות ומשמש כמנקה טבעי של קרקעית הנחל.

מאפיינים פיזיים

הקורידורס סטרביי מתאפיין בגוף מוארך ושרירי, המכוסה בשריון עדין של לוחיות עצם. צבעו הבסיסי הוא חום-שחור עם נקודות לבנות בוהקות המכסות את כל גופו, כאשר בטנו בהירה יותר. אורכו המקסימלי מגיע לכ-6.5 סנטימטרים, כאשר הנקבות גדולות מעט יותר מהזכרים.

ההבדלים בין זכרים לנקבות ניכרים במספר מאפיינים: הנקבות גדולות יותר, עגלגלות יותר ובעלות בטן רחבה יותר, בעוד הזכרים קטנים יותר ורזים יותר. בנוסף, הסנפיר הגבי של הזכרים מחודד יותר מזה של הנקבות.

תוחלת החיים של הקורידורס סטרביי באקווריום מגיעה ל-5-8 שנים בממוצע, כאשר בתנאים אופטימליים הם יכולים לחיות אף יותר. הדגים מגיעים לבגרות מינית בגיל 6-8 חודשים, תלוי בתנאי הגידול.

בית גידול טבעי

בית הגידול הטבעי של הקורידורס סטרביי נמצא באזור האמזונס בדרום אמריקה, בעיקר בנהרות ונחלים קטנים בעלי זרימה מתונה. המים בבית גידולם הטבעי בדרך כלל צלולים עם טמפרטורה יציבה של 22-26 מעלות צלזיוס ורמת חומציות (pH) של 6.0-7.2.

קרקעית בית הגידול הטבעי מורכבת מחול דק, חצץ ועלים רקובים, המספקים מקור מזון עשיר בצורת אצות זעירות וחיידקים. הדגים חיים בלהקות של 20-30 פרטים ומבלים את רוב זמנם בחיפוש מזון בקרקעית.

שינויי העונות משפיעים משמעותית על התנהגות הדגים בטבע. בעונת הגשמים, כאשר מפלס המים עולה, הדגים נוטים להתרבות ולהרחיב את תחום מחייתם. בעונה היבשה הם מתכנסים באזורים עמוקים יותר.

דרישות אחזקה באקווריום

לגידול מוצלח של קורידורס סטרביי נדרש אקווריום בנפח מינימלי של 60 ליטר ללהקה קטנה. המים צריכים להיות נקיים ומסוננים היטב, עם טמפרטורה יציבה של 22-26 מעלות צלזיוס. חשוב לשמור על רמת חומציות (pH) בין 6.0 ל-7.2 וקשיות מים בינונית.

המצע המומלץ הוא חול דק או חצץ עדין שאינו פוצע את שפמי הדג בזמן חיפוש המזון. שכבת המצע צריכה להיות בעובי של לפחות 3-4 סנטימטרים. צמחייה טבעית, במיוחד צמחים בעלי עלים רכים, תספק מסתור ותחושת ביטחון לדגים.

מערכת הסינון צריכה להיות יעילה אך לא חזקה מדי, שכן הדגים מעדיפים זרימת מים מתונה. תאורה בינונית עד חלשה מתאימה ביותר, כאשר חשוב לספק אזורי צל באמצעות צמחייה או דקורציות.

התנהגות חברתית והתאמה לאקווריום קהילתי

הקורידורס סטרביי הוא דג להקתי מובהק ויש להחזיקו בקבוצות של לפחות 6 פרטים, אם כי להקה גדולה יותר של 8-12 פרטים תאפשר לראות התנהגות טבעית יותר. בלהקה, הדגים מפתחים היררכיה חברתית ומציגים התנהגויות מעניינות של תקשורת ושיתוף פעולה.

באקווריום קהילתי, הקורידורס סטרביי מתאים למגוון רחב של דגים שותפים, במיוחד דגים שוכני מים אמצעיים ועליונים. הם משתלבים היטב עם טטרות, דניות, גופי ודגי זהב קטנים. חשוב להימנע משיכון עם דגים אגרסיביים או דגים גדולים מדי שעלולים לראות בהם טרף.

התנהגות הלהקה כוללת חיפוש מזון משותף, מנוחה בקבוצות והתקבצות באזורים מוגנים של האקווריום. בזמן הרבייה, ההתנהגות החברתית מתעצמת והדגים מציגים ריטואלים מרתקים של חיזור.

תזונה והאכלה

תזונת הקורידורס סטרביי צריכה להיות מגוונת ועשירה. הדגים הם אוכלי כל (אומניבורים) המתמחים באיסוף מזון מהקרקעית. בטבע הם ניזונים מתולעים קטנות, חרקים, סרטנים זעירים ושאריות אורגניות.

באקווריום, יש להאכיל את הדגים 2-3 פעמים ביום בכמויות קטנות. המזון צריך לכלול טבליות שוקעות עשירות בחלבון, מזון קפוא כמו תולעי דם אדומות, ארטמיה ותולעים לבנות. חשוב להקפיד על מזון איכותי המכיל את כל רכיבי התזונה החיוניים.

תוספי מזון חשובים כוללים ויטמינים ומינרלים, במיוחד בתקופת הרבייה. מומלץ להוסיף מדי פעם ירקות מבושלים קלות כמו קישוא או מלפפון, המספקים סיבים תזונתיים חשובים.

רבייה וגידול צאצאים

רביית קורידורס סטרביי באקווריום אפשרית אך דורשת תשומת לב לפרטים. הבשלה מינית מתרחשת בגיל 6-8 חודשים, כאשר הטריגר לרבייה הוא לרוב שינוי בטמפרטורת המים והחלפת מים תכופה המדמה את עונת הגשמים.

תהליך ההטלה מתרחש כאשר הנקבה מצמידה 2-4 ביצים לאזור נקי בזכוכית האקווריום או על צמחים. הזכר מפרה את הביצים מיד והתהליך חוזר על עצמו עד להטלת 20-30 ביצים. הביצים בוקעות לאחר 3-4 ימים בטמפרטורה של 24-26 מעלות.

גידול הדגיגים דורש תשומת לב מיוחדת. בשבועות הראשונים יש להאכילם במזון זעיר כמו אינפוזוריה וארטמיה שזה עתה בקעה. חשוב לשמור על איכות מים גבוהה במיוחד בתקופה זו ולבצע החלפות מים קטנות ותכופות.

בריאות וטיפול במחלות

דג בריא מתאפיין בצבעים חיים, תיאבון טוב והתנהגות פעילה. סימני מחלה כוללים אכילה מופחתת, התבודדות מהלהקה, נשימה מואצת או שינויים בצבע הגוף. חשוב לעקוב אחר התנהגות הדגים באופן קבוע כדי לזהות בעיות בשלב מוקדם.

המחלות הנפוצות ביותר כוללות זיהומים חיידקיים, טפילים חיצוניים ופטריות. מניעה היא המפתח לבריאות טובה: שמירה על איכות מים גבוהה, תזונה מאוזנת והימנעות מצפיפות יתר באקווריום יפחיתו משמעותית את הסיכון למחלות.

בעת הכנסת דגים חדשים לאקווריום, חיוני לבצע הסגר של לפחות שבועיים במיכל נפרד. תקופה זו מאפשרת מעקב אחר בריאות הדגים ומניעת העברת מחלות לאוכלוסייה הקיימת.

טיפים מתקדמים לחובבים

אקלום נכון של דגים חדשים הוא קריטי להצלחה. מומלץ להשתמש בשיטת הטפטוף, בה מוסיפים בהדרגה מים מהאקווריום המיועד לשקית האקלום במשך כשעה. תהליך זה מאפשר לדגים להסתגל לפרמטרים החדשים של המים בצורה מיטבית.

צילום ותיעוד התפתחות הדגים יכול להיות כלי חשוב למעקב אחר בריאותם וגדילתם. מומלץ לצלם את הדגים בתנאי תאורה טובים ולתעד שינויים בגודל, צבע והתנהגות. תיעוד זה יכול לסייע באיתור בעיות מוקדם ככל האפשר.

שילובים מעניינים באקווריום יכולים לכלול מינים שונים של קורידורס יחד, כל עוד נשמר המרחב המתאים לכל להקה. חשוב לזכור שלמרות שמינים שונים יכולים לחיות יחד, כל מין יעדיף להתלהק עם בני מינו.

האכלה מתקדמת יכולה לכלול הכנת תערובות מזון ביתיות המותאמות במיוחד לצרכי הדגים. שימוש במזון חי מגודל בבית, כמו תולעי מים או דפניה, יכול להעשיר משמעותית את תזונת הדגים ולשפר את בריאותם הכללית.

הפוסט קורידורס סטרביי הופיע לראשונה ב-חוות דג הזהב 8 בע"מ.