טרופאוסים – Tropheus moorii

הטרופאוסים הם מין בתוך משפחת הציקלידים הגדולה והמסועפת. כל זני הטרופאוסים מגיעים מאגם טנגנייקה, אחד מאגמי האידוי הגדולים של אפריקה ולא ניתן למצוא אותם באף מקום אחר (למעט באקווריומים כמובן). את זני הטרופאוסים ניתן למצוא במרבית חלקי האגם, החל מזמביה בדרום וכלה בבורונדי שבצפון.

מגדלים חובבים רבים מעריצים את הטרופאוסים בעיקר בשל מראם היפה ובשל ההתנהגות המרתקת שהם מציגים באקווריום. יחד עם זאת, נפוצו שמועות בקרב מגדלים על קושי רב לכאורה בגידול דגים אלו, בשל מוניטין גרוע שנוצר להם כדגים שקשה להחזיק בשבי ובעלי מאפייני התנהגות אגרסיביים במיוחד.

האמת היא, שהכנה מוקדמת והצמדות למספר כללים מסויימים, יכולה לפתור כמעט את כל הבעיות ולהבטיח לכם אקווריום בריא ומשגשג של טרופאוסים מדהימים. נקודת המפתח החשובה ביותר היא, שלמרות שלכל הזנים קוראים "טרופאוס", ולמרות שכולם מגיעים מאותו האגם, הדרישות שלהם שונות (לפעמים אפילו בצורה קיצונית).

טקסונומיה

מין הטרופאוסים כולל בתוכו חמישה זנים שונים ואפילו בתוך הזנים יש תת חלוקה לפי צבעים שונים, איזורי מחיה שונים ועוד. כך למשל, טרופאוס מורי "אילנגי", וטרופאוס מורי "מפלואנגו", הם תת זנים של אותו הזן, אשר חיים במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה, באיזורים שונים של אגם טנגנייקה (השם מתייחס בדרך כלל לאיזור ממנו מגיע הדג).

דרישות באקווריום

אקווריום טרופאוסים סטנדרטי יידמה בדרך כלל חוף סלעי, עם מבנה גדול של אבנים וחורים ומקומות מסתור מגוונים. מרבית הטרופאוסים נשארים בעומק הרדוד של האגם (עד 3 מטרים), שם הם יכולים למצוא את מזונם האהוב – אצות. ככל שנעמיק, כך יחדור פחות אור שמש לאגם וגדילת האצות נעצרת. טרופאוס דובואסי הוא יוצא מן הכלל מעניין, מכיוון שהוא אוהב לחיות בעומקים שבין 15 – 20 מטר באגם טנגנייקה.

אוכל

כל זני הטרופאוסים הם אוכלי אצות ולא ישרדו היטב, אם תנסו להאכיל אותם במזונות שמיועדים לדגי אוכלי כל. בטבע, טרופאוסים ישלימו את מזונם הבסיסי (שמורכב מאצות) במעט חסרי חוליות וחרקים מימיים. אבל הם בעיקר אוכלי אצות. לכן, עליכם להתאים להם דיאטה ירוקה עשירה, לעודד גדילת אצות באופן טבעי באקווריום (ע"י ריבוי תאורה ומתן תוספים לגידול אצות באקווריום), מזון מבוסס על ספירולינה וירק ירוק, פה ושם כמו חסה רומאית שטופה היטב.

פעם בכמה זמן אפשר להוסיף לסיפור גם פינוק בצורת מזון בשרי חי, אבל בכמות מועטה ביותר. מערכת העיכול שלהם לא בנויה לפרק מזונות דלים בסיבים או עשירים בפרוטאינים ומרבית בעיות הבריאות של הטרופאוסים באקווריום, מתחילות בתזונה לא מתאימה.