זברה דניו (Danio rerio)

הזברה דניו הוא מדגי המים המתוקים המועדפים ביותר ע"י מגדלים, בעיקר כיוון שקל מאד לגדל אותם. הם מתרבים יחסית בקלות ומטילים ביצים. הצבעוניות הגדולה שלהם והתנהגות הלהקה הופכים אותם לדג שמושך תשומת לב באקווריום, עם שותפים שקטים, דגי להקה נוספים וצמחייה.

מקורו של הדג בדרום מזרח אסיה, ממינמאר ועד פקיסטן ובעיקר, הודו ובנגלדש. דגי הזברה שתמצאו היום בתעשייה, רובם ככולם הם תוצר של רביית שבי (כולל מספר שינויים גנטיים מרתקים, שהביאו לנו את הוריאנטים האדום, הירוק והצהוב הזרחניים).

הזברה תסתדר היטב ביחד עם שותפים שקטים וקטנים כמותה. יש ללהקות של זברה נטייה לנקר דגים איטיים עם סנפירים ארוכים במיוחד, כמו דגי קרב סיאמיים וסקלארים. גם גופים יכולים לסבול פה ושם מהצקות. שותפים שכן יסתדרו עם הזברה כמו שצריך הם הברבוסים, הקורידורס, בוטיות, גורמים קטנים, שפמנונים שקטים וסייפנים.

בדומה לדגי להקה אחרים, את הזברה יש להחזיק בקבוצות קטנות של לפחות חמישה פריטים (ורצוי יותר). בקבוצות גדולות של זברות תוכלו לראות התנהגות היררכית אבל ללא מאבקים פנימיים. חפשו עבור הזברות שותפים ששוחים מהר כמותן ותהנו מתצוגה של צבע באקווריום.

זברות מבלות את מרבית הזמן בחלק העליון של האקווריום, אך הן ישחו בכל המיכל. יש לספק להם תאורה מסוננת (ע"י צמחייה) ומרחב שחייה מספק, עם צמחים מסביב. חצץ בצבעים כהים יעזור להציג את הצבעים שלהן. הן יאכלו מגוון רחב של מזונות ויתענגו בעיקר על חסרי חוליות קטנים ומזון צמחי.